עכשיו יש אנשים שמחליטים החלטה ולא מצליחים לעמוד בה נכון, מה בן אדם צריך לעשות כדי שהוא יוכל להחליט החלטה ויעמוד בה לדוגמא בן אדם מחליט עכשיו אני לא מעשן עכשיו אני הולך לאירוע אני לא נוגע בעוגות, עכשיו אני עושה ככה וככה הוא מחליט ולא עומד בזה. נתקלת פעם בכזאת תופעה שהחלטת משהו לא עמדת בזה?

ש: לא.

אליעד: אף פעם לא?

ש: לא.

אליעד: אוקי מעניין, לא דוגמא הבן אדם הבא שאני פוגש אני אומר לו ככה ואז איך שפגשת לא אמרת מעכשיו אני עושה ככה.

ש: גם אם זה קרה אני לא זוכר.

אליעד: הגיוני שזה קרה הסיכוי שזה לא קרה הוא קטן, הלאה השאלה היא ממה זה נובע ואיך נמנעים מזה מה עושים.

ש: זה נובע מזה שהוא לא מחליט באמת את ההחלטה הוא רק אומר אבל הוא לא מחליט.

אליעד: מה זה אומר הוא אומר "עכשיו אני החלטתי שאני רוצה לעשות דיאטה אני היום הולך לאירוע אני לא נוגע בעוגות".

ש: אז הוא החליט אמר משפט כדי להחליט הוא צריך להיות מודע לכל ההשלכות של ההחלטה הזאת.

אליעד: עובדתית הוא אמר "אני לא נוגע בעוגות" נגע בעוגות למה מה קרה?

ש: כי הוא לא באמת החליט מה זה החלטה זה שהוא רוצה משהו מסוים אבל הוא לא ממש רוצה אותו עד הסוף.

אליעד: "אני באמת לא רוצה לאכול את העוגות" למה הוא אוכל את העוגות?

ש: כן אבל אם הוא היה מבין את מה שהוא אמר מה ההשלכות שיהיו אם יעשה אם לא יעשה ובאמת יסתכל ויעשה מאזן של מה טוב ומה לא טוב עד הסוף אז הוא יגיד "אני באמת לא הולך לאכול" או שלא רציני.

אליעד: אז מה התשובה לשאלה אז מההתחלה מה הייתה השאלה?

ש: למה הוא לא עומד בהחלטות שלו.

אליעד: לא ומה הייתה השאלה איך להחליט החלטה ולעמוד בה.

ש: לברר מה האמת עד הסוף למה הוא לא רוצה.

אליעד: ואז מה הוא יעשה ואז הוא יוכל אחר כך.

ש: כאילו לא אמור לעמוד בהחלטה שלך אתה אמור לבדוק מה האמת אם צריך לעמוד תעמוד אם לא לא.

אליעד: נכון זה החידוד, החידוד הוא כזה בן אדם לא צריך להחליט החלטות ולעמוד בהם לא צריך אתה צריך לבדוק מה אתה רוצה לעשות מה האמת שלך מה אתה באמת רוצה אם אתה רוצה תעשה אתה לא רוצה אל תעשה, בן אדם שאומר עכשיו אני מחליט לעשות משהו זה אומר שהוא לא סגור על זה שהוא רוצה את זה הוא לא סגור על זה שהוא רוצה את זה כי אם הוא היה סגור על זה אז תעשה אתה רוצה תעשה למה צריך להחליט.

בן אדם נגע באש חטף כוויה הוא אומר "מעכשיו אני מחליט לא לגעת באש" לא "לא נוגע באש לא רוצה לגעת באש אין לי דילמה", בן אדם שאומר אני מחליט בן אדם שאומר מעכשיו נגיד אתה אומר "עכשיו אני יוצא אני רואה בחורה אני מתחיל איתה" עכשיו אתה מחליט החלטה אם אתה מחליט החלטה זה אומר שאתה לא סגור על עצמך, אתה לא סגור על עצמך למה כי החלטה זה כאילו כמו להגיד "טוב בוא נתעלם מאיזה חלק שיש בתוכי" כי יש לך איזה חלק ואתה אומר "טוב בוא נשים אותו בצד ניתן לחלק השני לקחת את ההגה" אבל שני הצדדים לא יסתנכרנו כי אם הם היו מסונכרנים כאילו זה ברור מה יש לי להחליט.

עכשיו מה הסיבה זאת אומרת בן אדם בריא בנפשו לא מקבל החלטות לא מחליט החלטות, זאת אומרת הוא עושה הוא פועל לפי מה שהוא רוצה וזהו הוא עושה אתה רוצה תעשה לא רוצה אל תעשה. עכשיו ממה נובעת הסיבה שבן אדם בעצם.

ש: אז כל פעם כשאתה אומר אני החלטתי במקרה אמרת אני החלטתי אז מה זה אומר?

אליעד: מה זאת אומרת?

ש: מה זה אומר שאתה לא סגור על עצמך?

אליעד: לא למה התכוונת?

ש: מקודם אמרת בשיחה הקודמת למה משהו אני החלטתי.

אליעד: אני מדבר על משהו אחר אני מדבר על בן אדם שמנסה לנהל את עצמו לפי החלטות הוא אומר מעכשיו, דברנו על שינוי התנהגותי ושינוי חשיבה בן אדם אומר מעכשיו אני מפסיק לעשן אני מחליט שאני מפסיק לעשן ממחר אני מתאמן מזה אני עושה ככה, מעכשיו אני לא מדבר עם הבן אדם ההוא החלטות כאילו שהוא מנסה לנהל את עצמו לפי ההחלטות שלו לא לפי ההיגיון שלו בן אדם צריך לפעול לפי היגיון לא לפי החלטות.

ש: אבל ההיגיון מביא לקבלת החלטות.

אליעד: נכון אבל בסוף אתה פועל כי זה הגיוני לך לא כי החלטת את זה, אתה מבין את ההבדל?

ש: אבל ברגע שאתה מבין שזה הגיוני אז אוטומטית נוצרת החלטה.

אליעד: זה נכון אבל אז כשאתה עושה את הפעולה אתה עושה אותה כי היא הגיונית לך לא כי "אני זוכר שקיבלתי על עצמי לעשות ככה וככה", אתה הבנת את ההבדל?

ש: לא הבנתי את ההבדל.

אליעד: עוד פעם יש בן אדם שאני אומר לו למה אתה לא מעשן הוא אומר כי החלטתי לא לעשן, עכשיו מה זאת אומרת כי החלטתי לא לעשן זה בסדר החלטתי לא לעשן זה לגיטימי אבל החלטתי באיזה מובן במובן של "תראה אני רוצה אבל החלטתי שלא" או במובן של "וואלה אני לא רוצה".

ש: אבל עדיין יכול להיות מצב שבו הוא רוצה והוא החליט שלא.

אליעד: זה נכון.

ש: כל אחד שמפסיק לעשן הוא רוצה והוא מחליט שהוא לא רוצה.

אליעד: קודם כל מה שאמרת זה נכון עכשיו תסתכל מההתחלה בן אדם מעשן עד כאן סבבה ואז הוא שואל את עצמו "האם אני רוצה להמשיך לעשן או לא" יושב חושב וחושב כל היתרונות כל החסרונות ואז הוא מחליט שהוא לא רוצה לעשן פעם הבאה אומרים לו אתה רוצה לעשן הוא אומר "אני לא רוצה לעשן אני גם רוצה גם לא רוצה החלטתי שאני יותר לא רוצה מרוצה לא מעשן", עד כאן זה בסדר לא מדבר על דברים כאלה אני מדבר על דבר אחר כשבן אדם נגיד הוא רוצה לעשן אז אין לו כוח להתחיל לבדוק למה אני רוצה מה בדיוק הוא אומר "טוב אני מחליט שאני לא מעשן" כאילו הוא לא בדק עד הסוף את כל השיקולים ההיבטים והצדדים הוא אומר "טוב מהיום אני מפסיק".

עכשיו פעם הבאה שהוא רואה סיגריה זה לא שההיגיון שלו אומר לו אל תעשן הוא לא מבין עדיין למה לא לעשן אבל הוא אומר "אבל אני זוכר שהחלטתי לא לעשן אני זוכר שהחלטתי", אתה מבין הוא לא פועל כי הוא מחליט עכשיו לא לעשן הוא לא לוקח את כל השיקולים ומחליט לא לעשן זה בסדר אומרים לו למה אתה לא מעשן כשהוא אומר לעצמו "למה אני לא מעשן" הוא אומר "כי אני זוכר ששלשום החלטתי כשאני אהיה פה אני לא אעשן" אתה רוצה לעשן תעשן אתה לא רוצה לעשן אל תעשן מה עכשיו אתה תקוע לי מה שהחלטת כאילו.

ש: אוקי את זה הבנתי.

אליעד: מה הבנת?

ש: שיש לקבל החלטה עם שיקולים ולבדוק את ההיגיון של ההחלטה אבל יש לקבל החלטה ולהסתמך על ההחלטה הזאת ולהמשיך כאילו לפעול לפיה.

אליעד: בדיוק ככה החלטתי וזהו ככה אני זוכר שהחלטתי כאילו בלי איזה היגיון. יפה עכשיו בן אדם שעובד על ככה החלטתי לפעמים זה עובד לו ולפעמים זה לא עובד לו למה כי אם אתה אומר "טוב מעכשיו אני מחליט ש..." זה סימן לא טוב זה סימן שאתה לא סגור על עצמך. עכשיו למה בן אדם לא סגור על עצמו מה הסיבה למה בן אדם לא סגור על עצמו, למה בן אדם מגיע מלכתחילה למצב הזה?

ש: שהוא לא רואה את האמת הוא לא רואה את האמת עד הסוף.

אליעד: ולמה הוא לא בודק את האמת?

ש: זאת השאלה.

אליעד: שימו לב למשהו מעניין נגיד בן אדם מחליט שהוא עושה דיאטה "טוב מחליט אני עושה דיאטה" עכשיו מה בעצם קורה לו במוח הוא אומר "אני מעכשיו מחליט אני עושה דיאטה" אבל זה לא מתוך רצון שהוא הבין הוא אומר "מעכשיו אני לא אוכל וזהו", זאת אומרת הוא אומר לעצמו בא ניקח את הרצון לאכול לא נסתכל עליו ולא נאכל עכשיו הוא רואה את העוגות עכשיו מצד אחד הוא החליט שאסור לו לאכול אבל מצד שני הוא מרגיש מאוד רע כי מישהו החליט לו שאסור לו לאכול נכון.

עכשיו שימו לב לדבר הבא נגיד שעכשיו יש לך רעל, רעל אתה אוכל אתה לא אוכל אתה רוצה לאכול אתה לא רוצה לאכול אתה מרגיש רע מזה שאסור לך לאכול רעל אתה לא מרגיש רע מזה שאסור לך לאכול רעל, אתה לא אומר "איך אני חייב לאכול את הרעל הזה" כי אסור לי אז למה בעוגות הבן אדם אומר "וואלה איך אני חייב לאכול את זה כי אסור לי" מה ההבדל, שימו לב ברעל בן אדם לא מרגיש רע מזה שהוא לא יכול לאכול את הרעל.

ש: קודם אמרת את זה מישהו מבחוץ החליט לו לעומת שהוא מחליט את זה.

אליעד: בדיוק כי ברעל אתה סגור על עצמך שאתה באמת לא רוצה לאכול את זה אתה אומר "אני לא רוצה לאכול את הרעל אין בזה יתרונות אני אמות מזה וזהו" אבל לעומת זאת בעוגה אתה עדיין רוצה לאכול אותה אתה לא באמת לא רוצה לאכול אותה ולכן אתה מרגיש רע מזה שהחלטת לא לאכול כי זה כאילו לא היגיון שלך אלא זה כאילו "איך אני זוכר ששלשום מישהו שהיה נראה כמוני בדמיון שלי אמר לי לא לאכול" אוקי ולכן אסור לאכול יוצר בעיה. עכשיו למה בן אדם לא אומר לעצמו את האמת באמת למה בן אדם לא אומר לעצמו את האמת מה הסיבה?

ש: כי המאמץ.

אליעד: אתה אבל מה שאמרת עכשיו זאת האמת, למה לבן אדם קשה לשבת עם עצמו ולברר לעצמו את האמת "מה אני רוצה לאכול את העוגה או לא רוצה לאכול את העוגה למה זה קשה" שב תברר תבדוק אתה רוצה לאכול תאכל לא רוצה לאכול אל תאכל וזהו.

ש: הרגילו אותו לחשוב לא נכון.

אליעד: אז אין בעיה אז הנה הוא למד לחשוב נכון וזה עדיין לא עובד לו למה?

ש: לקח הרבה זמן שהרגילו אותו יש לו מחשבה מקובעת בראש דרך חשיבה וקשה לשנות את זה.

אליעד: בא בן אדם אמר "שלום אני מעכשיו מפסיק לעשן מפסיק לאכול מתוק" סבבה והוא לא מצליח לעמוד בזה, למה הוא לא מצליח לעמוד בזה כי גם כשהוא החליט הוא לא החליט בלב שלם למה הוא לא החליט בלב שלם כי הוא לא בירר עם עצמו את כל האמת, למה הוא לא מברר את כל האמת מה הסיבה רק כי הוא טיפש רק כי הוא אהבל?

ש: אולי הוא רוצה לא לדעת את האמת.

אליעד: למה לבן אדם יותר קל להגיד לעצמו "יאללה אני לא יאכל" מאשר לשבת עם עצמו לברר ולהגיע למסקנה לאכול או לא לאכול לכאורה מה עדיף לך עדיף לך להגיד "טוב מעכשיו אני לא אוכל" ואז אתה כנראה אולי תישבר או שעדיף לך תבדוק תראה את השיקולים תראה ואז או שתאכל או שתגיע למסקנה לאכול או שתגיע למסקנה לא לאכול.

ש: הוא בתוכו עדיין רוצה לאכול והוא לא רוצה להראות לעצמו את האמת.

אליעד: למה אבל למה מההתחלה שנייה, בא בן אדם אומר "טוב מעכשיו אני לא אוכל מתוק" ואז הוא אוכל מתוק נכון אז זה לא הפתרון אוקי מה הפתרון הנוסף תקשיב תשאל את עצמך באמת למה אתה רוצה לאכול מתוק מה הסיבות מה ההיגיון מה היתרונות מה החסרונות ואז או שתגיע למסקנה שזה בסדר לאכול מתוק ולא תהיה לך בעיה או שתגיע למסקנה שאתה לא רוצה לאכול מתוק ולא תהיה בעיה כי אתה באמת לא תרצה לאכול מתוק.

ש: יש מאמץ.

אליעד: לא רק בגלל המאמץ זאת האמת?

ש: לא א' אולי אין לו שכל לעשות את העבודה הזאת.

אליעד: זה מה שאמרת מאמץ.

ש: לא אין לו שכל הוא לא יודע בכלל שזה קיים האפשרות הזאת.

אליעד: אין בעיה הוא יודע בהנחה שהוא יודע הלאה.

ש: או שהוא לא רוצה להגיע למסקנה של לא לאכול.

אליעד: למה אז מה הוא אומר אז אני אגיד לעצמי לא לאכול למה.

ש: הוא פוחד להגיע לזה.

אליעד: לא אבל מה האלטרנטיבה ולכן הוא אומר לעצמו "טוב אז אני אחליט לא לאכול", מה יותר כייף לך לנקות את הבית כי ביקשו ממך או לנקות את הבית כי אתה רוצה מה יותר כייף לך?

ש: כי אתה רוצה.

אליעד: יפה מה יותר כייף לך לא לאכול את העוגה כי לא בא לך לאכול את העוגה או לא לאכול את העוגה כי אמרו לך לא לאכול את העוגה מה יותר כייף לך?

ש: לא לאכול כי אני לא רעב.

אליעד: יפה עכשיו הבן אדם מול עצמו מה יהיה לו יותר כייף בחיים שהוא יגיע שהוא יגיע למסקנה שהוא לא רוצה לאכול את העוגה והוא לא יאכל כי הוא לא רוצה או שהוא יגיע למסקנה של "תראה אני לא סגור על עצמי אבל אני זוכר שאמרתי לעצמי לא לאכול" איפה יותר קל לחיות.

ש: בראשון באופציה הראשונה.

אליעד: נכון אז לא הבנתי מה התשובה למה הוא לא בודק עם עצמו מה האמת, עכשיו דרך אגב אני אתן לכם דוגמא רק שתבינו משהו פשוט נגיד שבן אדם נגיד בא ואומר "שלום תעזור לי להפסיק לעשן" אני אף פעם לא עוזר לבן אדם להפסיק לעשן זאת אומרת זה לא בריא לגרום לך להפסיק לעשן זה בריא לעזור לך להבין מה האמת שלך אם אתה רוצה לעשן או לא רוצה לעשן אם בסוף אתה רוצה לעשן תעשן אתה לא רוצה לעשן אל תעשן, המטרה היא לא לגרום לך להפסיק לעשן המטרה היא לגרום לך להבין אם אתה רוצה לעשן תהיה שלם עם זה ואם אתה לא רוצה לעשן אז תהיה שלם עם זה שאתה לא רוצה לעשן ואל תעשן.

המטרה לא לדחוף אותך לאיזה צד המטרה היא לעזור לך להיות שלם עם עצמך, בן אדם שאומר "רע לי כי אני מעשן" בן אדם שאומר "אני רוצה להפסיק לעשן" הוא לא באמת רוצה להפסיק לעשן הוא רוצה או להפסיק לעשן או לא להרגיש רע מזה שהוא מעשן, בן אדם שאומר נגיד "אני רוצה להתחיל לעשות דיאטה" הוא לא באמת רוצה לעשות דיאטה הוא רוצה או לעשות דיאטה או להרגיש טוב עם זה שהוא לא עושה דיאטה זה שני הדברים עכשיו אם הוא יראה את האמת. אז בקיצור אנחנו חוזרים עוד פעם לשאלה למה בן אדם לא מברר עם עצמו את האמת, מה אתה רצית להגיד אתה?

ש: נראה לי מה שהוא אמר שהוא מפחד כאילו יכול להיות שהוא ינסה לברר את האמת הוא יגיע לצד שהוא לא רוצה להגיע.

אליעד: אבל מה הבעיה בזה הוא בכל מקרה אז מה הוא אומר אז הוא אומר אז אני אכריח את עצמי זה יותר טוב?

ש: כנראה שזה השיקולים.

אליעד: איך אבל איך זה יותר טוב.

ש: הוא בוחר בצד שהוא רוצה בלי לעשות שיקולים כי יכול להיות שאם הוא ישקול את זה אז הוא יגלה שהצד השני הוא הנכון.

אליעד: לא הבנתי עוד פעם בן אדם עכשיו רוצה לעשות דיאטה.

ש: אז הוא מכריח את עצמו לעשות דיאטה הוא בוחר בלי לעשות שיקולים.

אליעד: לא עדיף לו לעשות שיקולים ולהיות שלם עם עצמו?

ש: יכול להיות אבל יכול להיות שאחרי זה יכול להיות שהוא יגלה שהוא לא רוצה לעשות דיאטה.

אליעד: אבל אם הוא יגלה שהוא לא רוצה לעשות דיאטה זה סבבה מה הבעיה בזה?

ש: יכול להיות שהוא רוצה לעשות דיאטה.

אליעד: אבל אם הוא היה רוצה לעשות, לא אז למה שהוא ירצה לעשות דיאטה לא אני לא הבנתי אותך תסביר עוד פעם כאילו הבנתי אותך רק אתה לא הבנת אותי אז אסביר עוד פעם עד שתראה שההסבר שלך לא הגיוני, עוד פעם קם בן אדם בבוקר אומר "אני שמן אני רוצה לעשות דיאטה" סבבה ואז הוא אומר והוא לא מצליח לעמוד בזה ואז הוא אומר והוא לא מצליח לעמוד בזה הוא שואל למה, למה הוא לא יושב עם עצמו בודק מה האמת שלך אתה רוצה לאכול תאכל לא רוצה לאכול אל תאכל וסע לשלום למה הוא לא בודק ומגיע למסקנות.

ש: כי יכול להיות שהוא רוצה לעשות דיאטה ואם הוא יפצה את השיקולים האלה יכול להיות שהוא יגלה שהוא לא רוצה לעשות דיאטה והוא לא רוצה להגיע למסקנה.

אליעד: אז זה יותר טוב אז עדיף שיגלה שהוא לא רוצה מה הבעיה מה זאת אומרת הוא רוצה?

ש: יכול להיות שהוא לא רוצה להגיע למצב שהוא לא רוצה לעשות דיאטה.

אליעד: למה לא אבל אם זה.

ש: כי הוא יותר רוצה לעשות דיאטה.

אליעד: רגע בסוף באמת או שהוא יותר רוצה לעשות דיאטה או שהוא יותר רוצה לא לעשות דיאטה, זה נכון בסוף אם הוא יבדוק בלב שלו באמת או שהוא יותר רוצה או שהוא יותר לא רוצה נכון?

ש: נכון.

אליעד: סבבה אם בן אדם היה כנה עם עצמו והיה אומר "וואלה אני יותר רוצה או יותר לא רוצה" אז אין בעיה, איזה רע יכול להיגרם לך אם אתה תדע שאתה חמישים ואחד רוצה דיאטה או חמישים ואחד אחוז לא רוצה דיאטה כי זה מה שאתה רוצה מה הבעיה לדעת מה אתה רוצה, מה עדיף לדעת מה אתה רוצה ולעשות את זה או לא לדעת מה אתה רוצה ולהכריח את עצמך לעשות משהו מה עדיף?

ש: זה שזה עדיף זה ידוע אבל אתה שואל מה.

אליעד: למה בן אדם לא בודק את האמת.

ש: אולי זה מכבה את הפוטנציאל זה בעצם נותן תשובה חד משמעית ואז זה לא נותן את האפשרות שתהיה תשובה אחרת.

אליעד: אבל מה רע בזה.

ש: שהוא תופס את זה כרע.

אליעד: למה זה רע תבין מה אתה רוצה אתה יכול להחליף את דעתך מחר אבל תבין מה אתה רוצה היום אף אחד לא החליט, אתה רוצה מחר תשנה את דעתך היום תחליט שב עם עצמך אתה הולך לאירוע שב עם עצמך תבדוק "אני רוצה לאכול את העוגה הזאת שתהיה שם או לא רוצה" תחליט שב תחליט מה שהחלטת תעשה למה אתה צריך "טוב אני לא אוכל את העוגה" ואז אתה אוכל.

ש: זה משפיל אותו אני חושבת.

אליעד: הבנתי את צודקת זה משפיל אותו אבל להגיד לעצמו "טוב אני לא אוכל את העוגה" זה לא משפיל.

ש: לא כי זה כי לכאורה הוא החליט את זה הוא מרמה את עצמו שהוא החליט את זה.

אליעד: לא אני לא הבנתי אותך לא הבנתי, עכשיו אתה הולך לאירוע באיזה תחושה עדיף לך להיות באירוע בתחושה של "אין לי מושג אם אני רוצה לאכול את העוגה הזאת או לא אבל אני זוכר שאמרתי לעצמי לא לאכול" או "אני יודע אם אני רוצה לאכול את העוגה הזאת או לא" או "אני לא יודע אם אני רוצה לאכול את העוגה הזאת או לא", המחשבה שאומרת "אני לא יודע מה אני רוצה ומישהו אמר לי לא לעשות" זה בטוח גרוע זה בטוח לא כייף.

ש: וכל השאר כן כייף?

אליעד: כן אם אתה אומר "אני לא יודע אם אני רוצה לאכול את העוגה הזאת או לא, וואלה אני לא יודע הכל בסדר כאילו לא יודע אין לי מושג אני אוכל לא אוכל".

ש: אין בזה ביטחון כאילו לבן אדם הוא יכול כל רגע להחליט שהוא רוצה לאכול את העוגה ואז הוא ירגיש עוד פעם מושפל כי הוא אכל את העוגה.

אליעד: אז מה עדיף לשקר את עצמך ולהגיד אני לא רוצה ואז לאכול ולהגיד איזה טיפש אני שאני לא עומד בהחלטות שלי.

ש: זה מה שרוב האנשים עושים.

אליעד: זאת הלוגיקה שלך כאילו אם עושים זה אומר שזה עדיף.

ש: כנראה שזה נותן להם איזה רווח נותן לי איזה רווח.

אליעד: אני יודע שזה נותן רווח זה ברור אני מנסה להבין מה הרווח, טוב אני אספר לכם מה הרווח הרווח הוא אחרת הרווח הוא שאנשים לא רוצים לברר את האמת.

ש: לא לדעת.

אליעד: לא שנייה מה שאלתי אמרתי מה רע לך תברר מה האמת אם אתה רוצה לאכול את העוגה או לא רוצה לאכול את העוגה ואז תפעל לפי זה מה הבעיה בזה תברר את האמת ואז תהיה שלם עם עצמך נכון אז מה האמת, האמת היא שאם בן אדם יברר אם הוא רוצה לאכול את העוגה או לא האמת היא שהוא יגיע למסקנה וכשהוא יגיע למסקנה הוא יהיה שלם עם עצמו פי אינסוף מאשר לא להגיע למסקנה ולהגיד החלטתי לעשות משהו כי החלטת בלי שהבנת בדיוק למה זה בטוח גרוע, אוקי אלא מה שכשאתה מברר את האמת לדעת אם אתה יותר רוצה לאכול את העוגה או לא זה עושה לך מאוד רע לברר את האמת לברר את האמת עושה לך רע, למה לברר את האמת זה עושה לך רע.

ש: כי זה מראה לי שאני מבלפת את עצמי רוב הזמן.

אליעד: מה אבל את מבררת את האמת עכשיו.

ש: גם ההתעסקות בזה היא קשה.

אליעד: הבנתי ולעומת זאת אם תשקר את עצמך תגיד "טוב די אני לא אוכל וזהו" אז זה אתה כן איש אמת מה איזה איש אמת אתה.

ש: להתעסק אבל כל הזמן.

אליעד: מה רע בלהתעסק?

ש: אז סגרת את זה אפילו אם זה שקר סגרת את העניין.

אליעד: אבל מה רע בלבדוק את האמת לא הבנתי מה רע בלבדוק מה אני רוצה, מה רע בלשאול את עצמך שלום מה אני רוצה מה רע בזה שני אנשים אחד אומר "שלום מה אני רוצה לאכול" אחד אומר "עזוב לא יודע מה אני רוצה לאכול תביא לי את זה" ואז הוא מתלונן למה הוא לקח את המנה הזאת, תבדוק מה אתה רוצה לאכול תחליט ותאכל מה הבעיה מה רע בלבדוק מה אתה רוצה.

ש: זאת השאלה.

אליעד: זאת השאלה.

ש: אמרת מה רע בלברר את האמת.

אליעד: אני אומר כזה דבר עכשיו אתה אומר לעצמך, עכשיו מתלבט לאכול או לא לאכול אני אומר לכאורה שב עם עצמך תבדוק מה אתה רוצה תגיע למסקנה תגיע למסקנה שאתה רוצה את זה עשרים אחוז חמישים אחוז תראה מה אתה רוצה ותעשה, זה יותר קל מאשר "אני לא יודע מה אני רוצה אבל בוא נחליט ככה" מה למה שתחליט ככה אולי תחליט הפוך ואז אתה כבר אומר "רגע אני רוצה לא רוצה, רוצה לא רוצה" מבולבל על כל הראש, תבדוק את האמת שלך תראה מה אתה רוצה אם הגעת חמישים חמישים תעשה אנדנדינו הגעת שישים ארבעים לך לשישים מה הבעיה.

אז מה האמת האמת היא שאם אתה תדע אם אתה רוצה את זה זה קל פי אינסוף מאשר אם אתה לא יודע מה אתה רוצה אלא מה שלברר מה אתה רוצה זה כרוך בסבל נוראי ביותר, למה זה כרוך בסבל נוראי ביותר כי כשאתה שואל את עצמך "מה אני רוצה אם אני רוצה לאכול את העוגה או לא לאכול אותה" זה עושה לך מאוד רע השאלה הזאת, למה כי מה אתה רוצה גם וגם אתה רוצה גם וגם ולכן המחשבה הזאת מחרפנת אותך שאתה רוצה גם וגם אתה אומר "אין לי כוח להיכנס לזה בוא נחליט שלא וזהו, בוא נחליט שכן וזהו".

ש: זה ויתור על הפוטנציאל שבצד השני.

אליעד: כן נכון הלאה.

ש: רגע גם וגם אבל אם הוא יגיע למסקנה.

אליעד: עכשיו שבן אדם מאוד קשה לו לשאול את עצמו מה הוא רוצה, תקשיב טוב תראה ברעל אין לך בעיה לשאול את עצמך כי אתה כביכול לא מרגיש שאתה רוצה לאכול רעל אז אתה אומר סבבה אני לא רוצה לאכול את הרעל וסגרנו את הפינה, תראה אתה לא שותה את הרעל כי החלטת לא לשתות רעל או כי אתה לא רוצה לשתות רעל אתה לא רוצה לשתות רעל לא כי החלטת נכון, עכשיו באיזה מקרים אתה עושה כי החלטת באיזה מקרים אנשים עושים שינוי התנהגותי ולא שינוי של הבנה כשאין לו כוח לברר מה הוא רוצה.

למה אין לו כוח לברר מה הוא רוצה כי האמת היא שהוא רוצה גם וגם הוא גם רוצה לאכול את העוגה והוא גם רוצה לא לאכול אותה וזה מדכא אותו המחשבה לשאול את עצמך מה אתה רוצה יותר לאכול את העוגה או להיות רזה היא מאמללת את הבן אדם.

ש: אבל אני עושה את זה וזה לא מפריע לי.

אליעד: אתה תותח לא מדברים על זה.

ש: לא, באמת אני באמת מברר את זה אני שואל את עצמי ככה או ככה.

אליעד: אתה עושה, שנייה אתה עושה את זה אולי אתה כבר כל כך מיואש שזה כבר לא מזיז לך אפשרות אחת האפשרות השנייה אתה כבר שלם עם זה שזה אפשר או זה או זה אתה שלם עם זה יכול להיות אבל יש אנשים שלברר מה הם רוצים כשיש להם שתי אפשרויות זה מאוד קשה למה כי זה בעצם מראה להם שהם לא יכולים גם וגם, כשאתה שם את הקלפים על השולחן "מה אני רוצה לעשן או לא לעשן את האמת אני גם רוצה לעשן כמה שבא לי וגם רוצה לא למות מסרטן גם וגם זה מה שאני רוצה" והמחשבה הזאת שאתה רוצה גם וגם עושה רע.

אז בגלל שהיא עושה רע בן אדם לא רוצה להיכנס לזה אז הוא אומר עזוב בוא נבחר צד, הוא אומר כאילו בוא לא נראה את האמת בוא לא נראה את האמת שאני מוגבל ואז בוא נבחר צד ומה לעשות שזה לא תמיד עובד. זאת אומרת אם אתה כבר תחליט את ההחלטה ואתה תהיה שלם עם עצמך אין בעיה זה עדיף מאשר לעשות כי ככה רצית כי ככה החלטת אבל הדרך לבדוק מה אתה רוצה היא קשה במקרים שאתה צריך להחליט, למה כי לשאול את עצמך מה אתה רוצה למה זה דומה למישהו שכוון לך אקדח לראש ואומר לך מה אתה רוצה לעבוד פה או פה עכשיו אתה לא רוצה לעבוד לפה ולא פה אבל אתה עכשיו צריך לבחור מה אתה רוצה.

עכשיו מה עדיף לך שהוא יגיד לך מה לעשות או שאתה תבחר שניהם זה בעייתי אבל כשהוא אומר לך תבחר אתה לא באמת בוחר מה אתה רוצה אתה בוחר מה אתה רוצה מתוך שתי אופציות שאת שתיהן אתה לא רוצה, זאת אומרת כשאתה שואל את עצמך "מה אני מעדיף לאכול את העוגה או לא לאכול את העוגה" את שתי האופציות אתה לא רוצה אבל בלית ברירה אין לך ברירה אומרים לך אדוני אתה לא יכול גם לאכול את העוגה וגם להישאר רזה אז אין לך אופציה נדפקת אתה מוגבל. עכשיו איזה אופציה אתה מעדיף יותר אתה מעדיף לסבול מלא לאכול את העוגה או מעדיף לסבול מלהשמין מאיפה אתה מעדיף לסבול מה בא לך לסבול היום.

זה כאילו כמו, בן אדם בתוך תוכו רוצה לאכול מה שבא לו ולהיראות איך שבא לו זה מה שבא לו ולהיות בריא ולהיראות איך שבא לו נכון, עכשיו אין לך את האופציה הזאת ואז אומרים לך טוב עכשיו תבחר מאיפה אתה מעדיף לסבול מזה שאתה לא יכול לאכול מה שבא לך או שאתה לא נראה איך שבא לך, יש את התמונות באינטרנט של לפני ואחרי נכון תראה איך הוא היה נראה לפני תראה איך הוא היה נראה אחרת נכון אבל אם עכשיו היו מראים לך גם מה הוא אוכל תראה מה הוא אכל לפני תראה מה הוא אוכל אחרי זה כבר לא בהכרח, אומנם הוא נראה אחרי ככה אבל תראה מה הוא אוכל הוא לא יכול לאכול לא יכול זה ולא יכול זה מה זה נתן לו אולי כייף לא איך שהוא נראה אבל לא כייף לו מלאכול, הוא לא יכול לאכול מה שבא לו מתי שבא לו וכמה שבא לו אין לו את האופציה הזאת.

נכון זה ככה זה בכל דבר כי בתוך תוכך אתה רוצה גם וגם, עכשיו במקרים של גם וגם בן אדם אין לו כוח להיכנס לזה ולמה אין לו כוח להיכנס לזה כשהוא נכנס לזה הוא חווה צמצום והשפלה הוא חווה "אני לא יכול לעשות מה שבא לי אני לא יכול גם וגם" ולכן מה הפתרון ולכן בגלל...