ש: לגבי המצוקה הזאת של שני הבחירות האלה, מה הסיפור שמה למה הרגשתי מצוקה?

אליעד: אוקי תסביר את הסיפור, אני אסביר את הסיפור? עומד לפנינו אדם שטוען שהוא הגיע לחברה שהוא התלבט בה באיזה עניין והוא הרגיש מצוקה והוא ראה ששני הדברים נראים אותו דבר והוא היה במצוקה גדולה מזה שהוא לא ידע מה להחליט.

נכון? והשאלה שלך ממה נובעת המצוקה, עכשיו מצוקה נובעת מחוסר שביעות רצון מקונפליקט, אמת? יפה, אז איזה קונפליקט חוויית האם ראית שזה אותו דבר איזה קונפליקט חוויית ולמה קונפליקט כל כך חזק?

ש: כי לא ידעתי מה לעשות.

אליעד: אבל למה שלא תדע מה לעשות אם זה אותו דבר?

ש: כי לא ידעתי איך, כי זה כמו זוכר את הפרדוקס הזה של החמור ככה הרגשתי. החמור אתה זוכר את הפרדוקס של החמור זאת אומרת שלחמור יש לך את הדלי מים ודלי אוכל.

אליעד: ואתה רעב וצמא באותה מידה ואתה לא יודע איך ללכת קודם.

ש: לא ידעתי מה לעשות הייתי כאילו חייב להמציא הרגשתי שאני חייב להמציא.

אליעד: אז אוקי יש לך תשובה לשאלה שלך?

ש: לא אני שואל אני חושב כאילו.

אליעד: טוב בוא אני אסביר מה עבר לו במוח, הוא אומר כזה דבר הוא הגיע למצב של שני דברים שלכאורה נראים לו ואף על פי כן הוא חווה קונפליקט רציני הוא לא ידע מה לבחור, אני אומר אבל אם זה אותו דבר למה יש לו קונפליקט רציני? תשובה הקונפליקט הוא נובע מכמה אתה מחפש את המוחלט.

אם אתה מסתפק בדבר יחסי אתה אומר "אני לא מחפש להיות שבע רצון באופן מוחלט מקובל עלי להיות שבע רצון באופן יחסי" אז במקרה כזה זה לא קריטי לך מה בחרת גם אם זה לא אותו דבר כל שכן שזה אותו דבר, אבל אם לדוגמה אני מראה לך שני דפים אני אומר לך איזה דף אתה רוצה עכשיו לכאורה אתה אומר מה זה משנה אבל אם אתה בלב שלך תתחבר למקום שאומר "אני לא מחליט עד שאני לא בטוח באופן מוחלט מה יותר טוב" אפילו בין שני הדפים האלה אתה תחווה מצוקה מה להחליט.

זאת אומרת זה ביחס לרף של רמת הוודאות שרצית להגיע ביחס להחלטה, זאת אומרת אם אתה תגיד "מה זה משנה תביא דף" אוקי אבל תגיד "לא אני עכשיו רוצה לבחור דף ושאני אהיה בטוח באופן מוחלט מה הדף היותר טוב אז גם אם הם נראים לך אותו דבר אתה במצוקה. עכשיו למה המצוקה נוצרה מזה שהם נראים אותו דבר? כי באופן יחסי כי אם נגיד אני אביא לך דף מקומט נגיד איזה דף אתה רוצה לכתוב אתה תגיד "אני רוצה לכתוב בגדול יותר" בגלל שהם נראו לך אותו אז היה לך יותר קשה להכריע מה יותר טוב ולכן היית במצוקה יותר גדולה.

עכשיו אם היית מסתפק ביחסי "מה אכפת לי הם אותו דבר" אבל מאחר שאתה משכת את עצמך למוחלט והם נראו אותו דבר אז היה לך קשה ליצור פער ביניהם כאילו אתה אמרת "אני רוצה אני חייב למצוא פה הבדל, בלי הבדל לא מחליט לא יכול להחליט בלי הבדל".

ש: זה היה די ספונטני כזה זה לא היה משהו שתכננתי אותו.

אליעד: אני מסביר לך עוד פעם "הרגשתי רע" פירושו "הייתי בקונפליקט" קונפליקט מול חוויית בחירה, עכשיו הם נראים אותו דבר החיסרון "לא יודע מה לבחור לא יודע מה יותר טוב", עכשיו אם זה היה אחד לא הייתה שאלה מה לבחור אבל אם זה שתיים והם נראים אותו דבר אז באופן יחסי הרבה יותר קל לבחור אבל אם אתה אומר "לא אני רוצה וודאות מוחלטת" אז פה, עכשיו אתה לא באמת רצית וודאות מוחלטת כי בסוף בחרת משהו.

ש: הרגשתי שהייתי חייב להציל איזה.

אליעד: חכה אז אם היית רוצה מוחלט...