אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה החלטה ✔ללמוד מטעויות, להיות חכם בדיעבד, להיות טיפש בדיעבד, טיפשות בדיעבד, חוכמה בדיעבד, חרטה, ייסורי מצפון, איך ללמוד מטעויות? לנתח טעויות, איך...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






ייעוץ + טיפול גם בנושאים:
קבלת החלטות, איך לקבל החלטות, ייעוץ לקבלת החלטות, עזרה לקבל החלטות, שיטות לקבל החלטות נכונות, אימון קבלת החלטות, החלטה, נוסחה לקבל החלטה, שאלות בקבלת החלטה, קבלת החלטה, שיטות לקבל החלטות, מהי החלטה, איך מקבלים החלטה, קבלת החלטה בתנאי חוסר ודאות, קבלת החלטות בתנאי חוסר ודאות, אימון עסקי, קורס קבלת החלטה, איך מקבלים החלטה גורלית, איך מקבלים החלטות, החלטה גורלית, קבלת החלטה הגדרה, פעילות בקבלת החלטה, מודל קבלת החלטה, שיפור תהליכי קבלת החלטות, קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, תהליך קבלת החלטה בארגון, איך מקבלים החלטה לפי הקבלה, כשלים בקבלת החלטות, קבלת החלטה רציונלית, קושי בקבלת החלטות, לקבל החלטות, קבלת החלטות רציונליות, מודלים בקבלת החלטות, כשלים בקבלת החלטה, קבלת החלטות נכונות, לדעת להחליט, מאמן עסקי, חוסר החלטיות מה ללמוד, הפסיכולוגיה של החלטה ושיפוט, חוסר וודאות, מחקר קבלת החלטה, איך מקבלים החלטות גורליות, ייעוץ אישי,
☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
ללמוד מטעויות, להיות חכם בדיעבד, להיות טיפש בדיעבד, טיפשות בדיעבד, חוכמה בדיעבד, חרטה, ייסורי מצפון, איך ללמוד מטעויות? לנתח טעויות, איך ללמוד מכישלון? מחדל הקורונה, לחזור על טעויות, שינוי חשיבה, שינוי התנהגות, קבלת החלטות
האם חוכמה בדיעבד היא אכן חוכמה?

האם נכון להחשיב את זה כחוכמה כאשר אנו מבינים את הטעויות בדיעבד? שאלה זו עולה לא אחת אחרי שמתרחש כישלון או טעות, ואז אנשים באים וטוענים "למה לא עשינו כך או כך?". פעמים רבות נשמעת התגובה "זה לא חוכמה להיות חכם בדיעבד". זהו טיעון שמכיל בתוכו השאלה: אם היית חכם באמת, מדוע לא עמדת על כך מראש?

ההסבר לכך פשוט: תמיד עדיף להיות חכם, גם אם זה אחרי מעשה. ברור שעדיף לדעת מראש ולמנוע את הכישלון, אבל אם הכישלון כבר התרחש, עדיף ללמוד ממנו ולהבין מה הוביל אליו, במקום להישאר עם אותה צורת חשיבה שהובילה לבעיה.

האם עדיף להיות חכם לפני המעשה או אחרי?

ישנו ויכוח האם עדיף להיות חכם לפני המעשה או רק אחרי. במקרה של הקורונה, למשל, היו שאמרו "למה לא קנינו מסכות מראש?" והתשובה היא, אכן, עדיף להיות חכם לפני מעשה, כמו שכבר היה ראוי לחזות את הבעיות ולפעול בהתאם, לא להמתין עד שהבעיה תגיע.

אך גם כאשר לא היינו חכמים מלכתחילה, חשוב להיות חכמים בדיעבד. הבעיה הגדולה היא כאשר אנשים לא לומדים מהטעויות וממשיכים באותן דרכים. כשיש כישלון, חשוב לבחון את הסיבות שהובילו אליו וליישם שינוי אמיתי לעתיד.

מה ההבדל בין חוכמה טיפשית בדיעבד?

חוכמה בדיעבד היא כשרואים את המצב לאחר שקרה, מנתחים אותו, מבינים מה לא הלך טוב, ולומדים איך לא לחזור על אותה טעות. אדם טיפש, לעומת זאת, לא לומד מהטעויות. הוא פשוט שוכח אותן ומחפש תירוצים. הוא אולי יגיד "לא נורא, העיקר שנהיה יותר חכמים בפעם הבאה", אך הוא לא מבצע שינוי אמיתי.

איך זה קשור למגיפת הקורונה?

הקורונה היא דוגמה מצוינת לשאלה הזו. המגיפה התפשטה בסין זמן רב לפני שהיא הגיעה לישראל, והיו כאלו ששאלו מדוע לא התארגנו מראש עם ציוד רפואי, כמו מכונות הנשמה ומסכות. היו גם כאלה ששמעו את ההערות הללו, אך לא הקשיבו. ברגע שהתפשטה הקורונה בישראל, הרבה מהם התחילו להגיד "למה לא עשינו כך קודם?". אך גם אם לא היינו חכמים מלכתחילה, חשוב מאוד ללמוד מהכישלון ולפעול בהתאם לעתיד. יש להפיק לקחים.

האם כדאי ללמוד מהעבר או להתרכז בעתיד?

היו הרבה מנהיגים שהעדיפו להימנע מלהתעסק במחדלים ובטעויות העבר, כי הדבר עשוי להצביע על חולשותיהם. המנהיגים לא רצו לחקור את העבר, כי זה עלול לחשוף את הרשלנות. עם זאת, החקירה של העבר חשובה מאוד, כי היא מאפשרת לנו להבין מה הוביל לטעות ולמנוע חזרות בעתיד.

מה יותר חשוב: שינוי בהתנהגות או שינוי מחשבתי?

הרבה אנשים חושבים שברגע שזיהו טעות, עליהם פשוט לשנות את ההתנהגות - "פעם הבאה פשוט נעשה אחרת". אולם לעיתים לא מדובר בשינוי בהתנהגות בלבד, אלא בשינוי חשיבתי. אם לא נשנה את אופן החשיבה שלנו, אנו עשויים לחזור על אותה טעות פעם אחר פעם. חשוב להבין את הגורמים העמוקים לטעות, ולא רק את הפעולה המיידית שגרמה לה.

מהי התשובה האמיתית לשאלה "מה לעשות כדי להימנע מטעויות"?

אם לא נחקור את הסיבות האמיתיות לטעות ולא נשנה את הדרך שבה אנו חושבים, לא נוכל למנוע טעויות דומות בעתיד. לשם כך, יש לחקור את הגורמים לחשיבה השגויה ולבצע שינוי ברמה העמוקה ביותר.

האם תמיד אפשר לשנות את העבר?

ברור שלא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. אבל אנו יכולים ללמוד מהטעויות ולהימנע מטעויות דומות בעתיד. כל טעות היא הזדמנות לשיפור וללמוד מטעויות.

מה תהיה השורה התחתונה?

כדאי להיות חכמים גם אם רק אחרי המעשה, וחשוב ביותר ללמוד מהטעויות. החכמים הם אלה שמתעוררים אחרי הכישלון ומבינים מה היה חסר, ואז עושים שינוי יסודי כדי לא לחזור על אותה טעות.
האם זאת חוכמה להיות חכם בדיעבד?

שאלה זו עולה כאשר מתרחשות טעויות או כשיש כשל מסוים, ולאחר מכן בא מישהו ואומר "למה לא עשינו מראש כך וכך?". פעמים רבות טוענים כלפיו: "זה לא חוכמה להיות חכם בדיעבד", כלומר, מה הערך בלהציע רעיונות או פתרונות רק אחרי שכבר התרחשה הבעיה.

אבל יש נקודה חשובה: תמיד טוב להיות חכם, ועדיף להיות חכם גם אם זה אחרי מעשה. כמובן שעדיף פי כמה להיות חכם מלכתחילה, לראות את הבעיות מראש ולפעול בצורה שתמנע את הכשל. אולם אם כבר קרתה טעות או התרחשה בעיה, אז עדיף ללמוד מכך ולעמוד על הסיבות שגרמו לבעיה, במקום להמשיך ולהישאר באותה צורת חשיבה שהובילה לטעות מלכתחילה.

מדוע עדיף להיות חכם לפני מעשה, אך עדיין חשוב להיות חכם בדיעבד?

שואלים: "למה לא קנית מסכות מראש?", "למה לא התארגנת אחרת למצב חירום?", "למה לא נערכנו קודם?", והתשובה: כן, עדיף להיות חכם לפני מעשה. אם יש ידיעות, כמו במקרה של קורונה שהתפרצה בסין, עדיף לפעול מיד: לרכוש ציוד, לחזק את מערכות הבריאות וכדומה. זאת ההתנהלות ההגיונית: לא לחכות שהצרה תגיע כדי להתחיל לטפל בה.

יחד עם זאת, גם אם לא היינו חכמים מלכתחילה, כדאי מאוד שנהיה חכמים אחרי מעשה. לעתים אנשים מתעלמים מהצורך לחשוב בדיעבד כי הם מפחדים להיתפש כמי ש"לא באמת היו חכמים קודם". אבל מי שטוען "אתה חכם בדיעבד" כטענה מזלזלת, שוכח שיש גרוע יותר: להיות טיפש בדיעבד, כלומר, לא ללמוד כלום ולעשות שוב ושוב את אותן הטעויות.

מה ההבדל בין להיות חכם בדיעבד לבין להיות טיפש בדיעבד?

1. אדם חכם בדיעבד:

- מסתכל על מה שקרה.

- בודק מדוע זה קרה.

- מאתר את הטעויות.

- לומד מהן ומיישם שינוי אמיתי כדי שבפעם הבאה לא יחזור על אותה טעות.

2. אדם טיפש בדיעבד:

- נתקל בבעיה או כישלון.

- לא לומד לעומק מה היתה הטעות.

- מעדיף להתעלם או להדחיק בסגנון "לא נורא, העיקר שמכאן ואילך נעשה אחרת".

- מוצא את עצמו חוזר שוב ושוב על אותן טעויות.

ולכן עדיף בהרבה להיות חכם גם אם זה רק אחרי מעשה, מאשר להמשיך ולהיות טיפש באופן עקבי.

כיצד קשור העניין הזה לקורונה, לדוגמה?

ניתן דוגמה רחבה על מנהיגים ועל אנשים שלא התכוננו למגיפה מראש. אחרי שהתפרצה והבהירה את הסכנות, קמו כאלו שאמרו "למה לא עשינו מראש כך?", "למה לא קנינו מכונות הנשמה בזמן?", "למה לא שיפרנו את מערכת הבריאות מבעוד מועד?". ואז אותם אלו שניהלו את המצב טוענים: "מה אתה חכם בדיעבד?". אבל בפועל, השאלה הנכונה היא: האם אותם אנשים כבר אמרו זאת לפני כן ולא הקשיבו להם? ואם התשובה היא שלא הקשיבו, אז אדרבה: טוב שהיו חכמים עוד לפני.

גם אם לא היו חכמים קודם, עדיף כעת לומר "טעינו" ולתקן להבא, להפיק לקחים, ללמוד מה קרה, להבין למה לא היערכנו מראש. הבעיה האמיתית היא לשמוע את אותו נימוק של "אל תהיו חכמים בדיעבד" רק כדי שלא יצטרכו להסיק מסקנות אמיתיות.

האם כדאי לחקור לעומק את העבר או להתמקד רק בעתיד?

רבים מהמנהיגים, או בכלל אנשים שעשו טעות, מעדיפים לומר "מה שהיה - היה, בואו נמשיך קדימה". הם בורחים מחקירה של העבר, מכיוון שהחקירה עלולה לגלות חולשות, רשלנות או ניהול כושל. אך חקירת העבר קריטית כדי למצוא את דפוסי החשיבה השגויים.

אם לא מבינים למה התרחשה הטעות, פשוט משנים התנהגות על פני השטח: "אז נקנה עוד ציוד", "נוציא תקציב זה או אחר". אבל בלי להבין מה בראש גרם לאותה טעות, מסתכנים בכך שבעתיד תגיע בעיה אחרת ולא נדע להתכונן אליה. השינוי האמיתי הוא שינוי חשיבתי, שמחייב לברר "מדוע לא ראינו את הבעיה קודם? מה במערכת השיקולים שלנו היה חסר?".

האם שינוי מעשי מספיק או שחובה לבצע שינוי חשיבתי?

יש הבדל בין שינוי התנהגותי גרידא, לבין שינוי שורשי בחשיבה. לא מספיק לחכות לכישלון, ואז להגיד "בפעם הבאה נקנה יותר מסכות". יש לחקור מה גרם לנו מלכתחילה לא להבין שהנגיף עשוי להגיע גם אלינו. האם חשבנו ש"אלוהים ישמור עלינו"? האם האמנו ש"זה יישאר בסין"? האם לא רצינו להשקיע כסף מבעוד מועד?

אותו הדבר בכל תחום של קבלת החלטות: מי שמסתפק ב"להגיב אחרת בפעם הבאה" מבלי לחקור למה הוא הגיב כפי שהגיב, הוא מתעסק רק בשינוי הפעולה הנקודתית. אבל מי שרוצה למנוע את כל הרצף של הטעויות, כדאי שיחקור לעומק וינסה לשנות את ההיגיון המניע את פעולותיו.

למה חלק מהאנשים טוענים ש"לא נורא, יכל להיות יותר גרוע"?

יש אנשים שבכל פעם שקורה כשל, הם אומרים "ברוך השם שזה לא היה יותר גרוע" ונשארים באותו מצב. כשלוגיקה כזאת חוזרת על עצמה, הם לעולם לא משתפרים ולא לומדים, כי מבחינתם אין צורך להפוך לחכמים יותר ולעצור את הטעות מראש.

אדם חכם יעדיף תמיד לשפר ולהרוויח יותר, להבין איפה אפשר היה להפיק תוצאה טובה יותר, אפילו אם לא סבל נזק נורא. כלומר, גם אם הרווחת 100 מיליון, אבל יכולת להרוויח 200 מיליון, יש כאן משהו ללמוד, ולא להגיד "אין תלונה, זה לא טעות". אבל אנשים מסוימים יאמרו "זה לא נחשב טעות, כי לא הפסדנו". כך הם נשארים עם הישג חלקי ולא מנסים להשתפר.

האם "חכם בדיעבד" פירושו בהכרח שרק אחרי שמתגלה הטעות אנו יודעים לפתור אותה?

יש גם מצב שבו באמת לא ניתן היה לדעת מראש, כמו למשל למלא לוטו במספרים שנחשפו בהגרלה. בדיעבד אפשר לומר "חבל שלא מילאתי את המספרים הזוכים", אבל זה לא הגיוני כי לא היתה לך אפשרות ממשית לדעתם לפני כן.

לעומת זאת, במקרים רבים אחרים כן ניתן וצריך לחזות ולראות את הסכנה מבעוד מועד, או לפחות להתכונן למגוון תרחישים סבירים. מי שלא עושה זאת ולאחר מכן מתרץ את עצמו ב"מה אתה רוצה, זה חוכמה בדיעבד?", בעצם מנסה לחמוק מלימוד אמיתי של הטעות.

כיצד נושא זה בא לידי ביטוי בהתנהלות מנהיגים ובחיי היומיום?

דוגמאות לכך:
  • מנהיגים שראו את הקורונה מתפשטת בסין ולא עשו מאומה, כי "זה בטח יישאר שם".
  • אנשים שאומרים "אלוהים ישמור עלינו" ולא מבינים שחיידק יכול לעבור ממדינה למדינה בטיסות.
  • מערכת בריאות שיכולה לדעת מראש שיהיו אנשים שימותו מזיהומים בבתי חולים או מתאונות דרכים או משיטפונות, אבל בכל זאת לא נערכים כראוי.
  • מנהיגי מדינה שבכל פעם שיש אסון, מקימים ועדת חקירה שממילא לא מיושמת בפועל, כי "מה שהיה - היה".
כאשר מזניחים את הבדיקה המעמיקה של הטעות, לא לומדים לנהל דברים אחרת באמת, וחוזרים שוב ושוב לאותה התנהלות.

האם אפשר לתלות את האשמה רק במנהיגים או שיש חלק לאזרחים?

בהקשר לקורונה, הוזכר שרבים בעם האמינו ש"זה עונש לסינים" ו"לא יגיע לכאן" או קיוו שעוד מעט יבוא משיח ויציל אותם. אותה אמונה שאומרת "הכל בסדר, לא צריך להתכונן", הביאה לכך שאין לחץ ציבורי אמיתי על מנהיגים לפעול כראוי. כשהעם לא בודק מראש את המציאות לעומק, הוא בוחר שוב ושוב באותם אנשים, גם אם התנהלותם כושלת.

לכן, האחריות היא קולקטיבית: ככל שיותר אנשים יהיו חכמים מראש (או לפחות ישכילו וילמדו בדיעבד), כך יעלו מנהיגים חכמים יותר, תהיה דרישה אמיתית למומחים בתחומם (ששר הבריאות באמת יבין בבריאות, ששר הכלכלה יבין בכלכלה וכו').

למה חשוב לבדוק תמיד את הסיבה העמוקה לטעות ולא להסתפק בפתרון חיצוני?

אם נהגת ברכב ודרסת מישהו כי לא בדקת את הכביש, רק לומר "בפעם הבאה אסתכל יותר טוב" לא בהכרח פותר את השורש. אולי היית עייף, או שתית אלכוהול לפני הנהיגה, או משהו בחשיבה שלך גרם לך למהר מדי. בלי להבין מה באמת גרם לך לפספס, אתה עלול לשנות רק פעולה אחת ספציפית, ובאירוע אחר תיפול בטעות דומה.

כך גם בכל טעות אחרת: אם לא שואלים "למה לא פעלתי אחרת?", "למה לא ראיתי זאת מראש?", לא שולפים מהשורש את דפוס החשיבה שהוביל לטעות. מי שמסתפק רק בסידור נקודתי, סביר שישוב ויפגוש טעות חדשה מאותו סוג.

איך ניתן להרחיב את הגישה הזו אל תחומי החיים השונים?

כל טעות אפשר לראות כהזדמנות לחקירה עצמית:
  • מתי יכולתי להרוויח יותר כסף אם רק הייתי חושב בצורה אחרת?
  • מתי יכולתי למנוע סכסוך אם הייתי מתכונן מראש או פועל עם גישה שונה?
  • איך קורה שאנשים באים בטענות רק אחרי שמתרחשת בעיה ולא מתארגנים קודם?
בכל תחום, אדם מצליח הוא מי שבדיעבד פועל כחכם, מנתח לעומק מה השתבש ולא מסתפק באמירה "טוב, פעם הבאה נתנהג אחרת" בלי לברר את השורש החשיבתי.

מדוע ראייה כזו חשובה גם אם לפעמים לא ניתן לשנות את העבר?

ברור שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אבל המציאות חוזרת על עצמה בדרכים שונות. אם רוצים שעתיד ייראה טוב יותר, עלינו ללמוד מזה. להבין למה עשינו טעות בעבר עוזר לנו לא לחזור על הדפוס הזה בעתיד. אם לא חוקרים לעומק, עלולים להמשיך בקו המחשבה הקודם.

האם המצב בהכרח יהיה יותר גרוע או שאפשר לשפר?

אנשים מסוימים אומרים "מצבנו היה גרוע וכנראה יהיה גרוע יותר", אך אפשר גם לדחוף לשינוי חיובי. הכל תלוי ברצון האמיתי ללמוד ולשפר. אמנם, יש הטוענים "תודה שלא יותר גרוע" ונסוגים מאחריות, אבל מי שרוצה להצליח באמת, ידאג להיות חכם בדיעבד, להסיק מסקנות, ולפעול אחרת בניהול הקרוב והרחוק.

מה כדאי לעשות כדי לא לחזור על אותן טעויות פעמיים?
  • לבדוק כל טעות לעומק: מה קרה בפועל? מה בעצם נכשל? מה הסימפטומים ומה השורש?
  • לזהות דפוסי חשיבה שגויים ולא רק לתקן פעולה ספציפית.
  • להקדיש תשומת לב לתרחישים עתידיים ולהתכונן אליהם כבר עכשיו.
  • להחליף מנהיגות (ברמה הפנימית והחיצונית) אם היא בנויה על דפוס חוזר של רשלנות והדחקה.
  • להיות סבלני ללמידה ולתחקיר עמוק, גם אם אין "מכונת זמן" לתיקון העבר.
מהי השורה התחתונה כדי להפוך לחכם בדיעבד (ולא להישאר טיפש בדיעבד)?

השורה התחתונה היא:
  • עדיף להיות חכם מלכתחילה, אך אם לא היינו כאלו, בהחלט עדיף להיות חכם בדיעבד ולא להישאר טיפש בדיעבד.
  • להבין מה היה חסר בחשיבה המקורית, כדי למנוע חזרה על אותה טעות.
  • לא להסתפק ב"יהיה בסדר" או ב"לפחות זה לא יותר גרוע" - לחשוב איך להשתפר דרמטית ולא רק לתקן קושי קטן.
  • לחקור תמיד כיצד להגדיל הישגים ולהימנע מטעויות, ולא לקבע צורת חשיבה של "העיקר לשרוד".
לסיום, חשוב לזכור: ככל שבני האדם שבסביבה יהיו חכמים יותר, ילמדו מטעויות, יטפחו חשיבה היגיונית ויבינו את החשיבות של ניתוח העבר, כך תעלה גם הרמה של מי שמנהל את המערכות הגדולות. ואולי יום אחד תהיה כאן מנהיגות אמיתית המבוססת על היגיון ועל יכולת לראות את הנולד, במקום להמשיך להתנהל בתירוצים של "אל תהיה חכם בדיעבד".
למה רק לא ביבי? מצביעי ביבי, מחדלי ביבי והקורונה, ועדת החקירה של הקורונה, איך לא לחזור על טעויות? יכול להיות יותר טוב, אופי של ווינר, אופי של לוזר, מהי ההגדרה של טעות? מהי טעות?
החלטות / קבלת החלטה / להחליט - הכל כולל הכל על החלטות / קבלת החלטה / להחליט - רשימת כל הנושאים
החלטות קבלת החלטה להחליט - הכל כולל הכל על החלטות קבלת החלטה להחליט - רשימת כל הנושאים החלטה החלטה אקראית החלטה בלב שלם החלטה בלי אפשרות להתחרט החלטה בלתי חוזרת החלטה בקבוצה החלטה בקלות החלטה בתנאי אי וודאות החלטה בתנאי חוסר וודאות החלטה גורלית החלטה חד משמעית החלטה חשובה החלטה טובה החלטה להפסיק לעשן החלטה מתוך אי וודאות החלטה נבונה החלטה נחושה החלטה נכונה החלטה עתידית החלטה קבוצתית החלטה שגויה החלטה שקולה החלטות החלטות בחיים
שיטה לקבלת החלטה, נוסחה לקבלת החלטה, תורת המשחקים, תהליך קבלת החלטה, מחקר קבלת החלטה, כשלים בקבלת החלטה, מודל לקבלת החלטה, אלגוריתם לקבלת החלטה, פסיכולוגיה קוגניטיבית
שיטה לקבלת החלטה, נוסחה לקבלת החלטה, תורת המשחקים, תהליך קבלת החלטה, מחקר קבלת החלטה, כשלים בקבלת החלטה, מודל לקבלת החלטה, אלגוריתם לקבלת החלטה, פסיכולוגיה קוגניטיבית
... לקבלת החלטה, נוסחה לקבלת החלטה, תורת המשחקים, תהליך קבלת החלטה, מחקר קבלת החלטה, כשלים בקבלת החלטה, מודל לקבלת החלטה, אלגוריתם לקבלת החלטה, פסיכולוגיה קוגניטיבית איך ניתן לשפר את תהליך קבלת ההחלטות שלנו? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן לשפר את תהליך קבלת ההחלטות בעזרת כלים, נוסחאות, והתבוננות במנגנונים הפסיכולוגיים ... שלנו. במהלך השיחה, אליעד מתאר את החשיבות של תהליך קבלת ההחלטות ואת הדרך בה ניתן למנוע שגיאות נפוצות שמתרחשות בזמן קבלת החלטה. מהי השיטה שאליעד מציע לקבלת החלטות? אליעד מתחיל בהסבר כללי לגבי הצורך בקבלת החלטה. הוא טוען שאין תשובה מוחלטת לכל שאלה, ושכל החלטה שמתקבלת צריכה להיבחן בהקשר של מחויב ואפשרי. כלומר, כל החלטה שאנחנו מקבלים תלויה בכך שנבין מהו המחויב עבורנו, כלומר, ... לפנינו. בשלב הבא, אליעד מציע שיטה מעשית שתעזור לקבל החלטה נכונה יותר. הוא מציע לראשונה לרשום את הדברים החשובים ... מה באמת חשוב לנו ולהתמקד במטרה המרכזית. כיצד נוודא שההחלטה שלנו מבוססת על שיקולים נכונים? כדי לוודא שההחלטה שנקבל תביא אותנו אל התוצאה הרצויה, יש לבחון את שני ... מהשנייה, אך דירה שנייה קרובה יותר למקום עבודה, עלינו להחליט איזו תכונה יותר חשובה לנו: השקט או הקרבה למקום העבודה. כיצד תורת המשחקים תורמת לקבלת החלטות? אליעד גם מתאר את הקשר בין תורת המשחקים לבין קבלת החלטות אישיות. בתורת המשחקים, כל שחקן בוחר את המהלך שהוא חושב ... שיביא לנו את התוצאה הטובה ביותר. מהם הכשלים הנפוצים בקבלת החלטות? אליעד מסביר כי כשלים בקבלת החלטות הם תופעה נפוצה. פעמים רבות, כשאנחנו מתלבטים בין שני ... את הערך האמיתי של כל אופציה. אליעד מציע לשלב בהליך קבלת ההחלטה גם מדדים אובייקטיביים, כדי לא להיסחף אחרי רגשות או ... דבר, אליעד מציין שאין תמיד תשובה נכונה אחת. תהליך קבלת ההחלטות הוא לעיתים תהליך של שלב של בדיקות ושיפוטים, וחשוב לקבל ... מינורי. לסיכום, אליעד מציע לנו לחשוב בצורה רציונלית על ההחלטות שלנו, לסדר את העדיפויות שלנו ולהימנע מקבלת החלטות מתוך דחף רגשי או חוסר בהירות. החלטות רציונליות שיטה לקבלת החלטות תורת המשחקים פסיכולוגיה קוגניטיבית בקבלת
החלטות ואינטרסים, איך אינטרסים משפיעים על החלטות? איך מישהו מחליט החלטה? איך המוח מקבל החלטה? איך פוליטיקאים מקבלים החלטות? ניגוד אינטרסים בקבלת החלטה, איך עובד ציבור מקבל החלטה? מהם שיקולים זרים בקבלת החלטה? גילוי נאות
החלטות ואינטרסים, איך אינטרסים משפיעים על החלטות? איך מישהו מחליט החלטה? איך המוח מקבל החלטה? איך פוליטיקאים מקבלים החלטות? ניגוד אינטרסים בקבלת החלטה, איך עובד ציבור מקבל החלטה? מהם שיקולים זרים בקבלת החלטה? גילוי נאות
החלטות ואינטרסים, איך אינטרסים משפיעים על החלטות? איך מישהו מחליט החלטה? איך המוח מקבל החלטה? איך פוליטיקאים מקבלים החלטות? ניגוד אינטרסים בקבלת החלטה, איך עובד ציבור מקבל החלטה? מהם שיקולים זרים בקבלת החלטה? גילוי נאות איך אינטרסים משפיעים על החלטות? כאשר אדם מקבל החלטה שנוגעת לאחרים, תהליך קבלת ההחלטה מצריך מספר שלבים שמטרתם לבחור את האפשרות שתשיג את המטרות האישיות של מקבל ההחלטה. בין אם מדובר בהפקידה בבנק שמחליטה אם לאשר הלוואה, בילד שלכם שמחליט אם להביא לכם כוס מים או בראש ממשלה שמקבל החלטות במדינה, התהליך הבסיסי דומה עבור כולם. מהם שלבי קבלת ההחלטות? שלב ראשון: בחינת האפשרויות בשלב הראשון, מקבל ההחלטה שואל את עצמו מהן האפשרויות שלי? הוא בודק את כל הדרכים האפשריות להיענות לבקשה או לקבלת החלטה. לדוגמה, פקידה בבנק יכולה לבחור האם לאשר את ההלוואה, לדחות אותה, לבקש אישור ממנהל או להציע תנאים שונים. גם הילד יכול לבחור אם להביא מים מיד, ... שלב שלישי: ניתוח השפעת כל אפשרות בשלב זה, מקבל ההחלטה בודק איך כל אחת מהאפשרויות משפיעה על סדרי העדיפויות שלו. הוא שוקל את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות ומנסה להבין איזו אפשרות הכי משרתת את המטרות והאינטרסים שלו. שלב רביעי: קבלת ההחלטה לאחר שקלול היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, מקבל ההחלטה בוחר את האפשרות שנותנת את התוצאה הרצויה ביותר עבורו. כלומר, אף אם אפשרות מסוימת מיטיבה עם טובתכם האישית, ייתכן שמקבל ההחלטה לא יבחר בה אם היא אינה משרתת את מטרותיו. האם טובתכם האישית תמיד בראש סדר העדיפויות? הנטייה היא לחשוב שכשמקבלים החלטה שנוגעת לנו, טובתנו האישית היא בראש סדר העדיפויות של מקבל ההחלטה. אך למעשה, טובתנו האישית היא רק אחד מהשיקולים המובילים בתהליך. לדוגמה, פקידה בבנק לא תמיד תחשוב על טובתכם האישית, אלא על האינטרסים שלה עצמם, ... הבנקאית או יציבות מקום עבודתה. גם ראש ממשלה, כשמקבל החלטה הנוגעת לציבור, עשוי להעדיף את טובתו האישית או הפוליטית לפני טובת הציבור. מהם ניגודי אינטרסים בתהליך קבלת החלטות? כאשר טובת מקבל ההחלטה נוגדת את טובתכם האישית, מדובר במצב של ניגוד אינטרסים. לדוגמה, פקידה בבנק שמקבלת בונוסים על סירוב הלוואות עשויה לסרב לבקשה שלכם גם אם אישור ... טובתו האישית ולא לפי טובת הציבור. מניפולציות בקבלת החלטות לאחר קבלת ההחלטה, מקבל ה
להיות שלם עם החלטה, לקבל החלטה בלב שלם, לא שלם עם החלטה, קבלת החלטות, להרגיש טוב עם החלטה, להיות שלם עם החלטה
להיות שלם עם החלטה, לקבל החלטה בלב שלם, לא שלם עם החלטה, קבלת החלטות, להרגיש טוב עם החלטה, להיות שלם עם החלטה
... שלם עם החלטה , לקבל החלטה בלב שלם, לא שלם עם החלטה, קבלת החלטות, להרגיש טוב עם החלטה, להיות שלם עם החלטה איך להיות שלם עם החלטה שקיבלתי? הרבה פעמים אנשים נמצאים במצב שבו הם צריכים לקבל החלטה מתוך מספר אפשרויות, ואחרי שהחליטו, מתחיל לנקר בהם ספק שגורם להם לחשוב שאולי הבחירה שעשו אינה הבחירה הטובה ביותר. הם חושבים שוב ושוב, אולי טעיתי?, אולי הייתי צריך לבחור אחרת?, ולא מצליחים להרגיש שלמים עם ההחלטה שלהם. אליעד כהן מסביר שככל שמישהו מנסה יותר להרגיש שלם עם ההחלטה שלו, ככה הוא בעצם יחזק את הספק ויגרום לקול הפנימי הזה להציק לו יותר. במקום זאת, הוא מציע גישה הפוכה לחלוטין - במקום ... נכון, יכול להיות שאני טועה. הרעיון של אליעד הוא שכאשר אדם מפסיק להתעקש שההחלטה שלו היא הכי טובה והכי נכונה, אז הוא כבר לא יהיה מוטרד באותה מידה. הסיבה לכך היא שככל שמנסים לוודא שההחלטה טובה, כך בעצם יוצרים מלחמה פנימית שמחזקת את החשש מפני טעות. לעומת זאת, כאשר מסכימים מראש שאולי ההחלטה שגויה, ומבינים שאין דרך להתחמק מטעות, אז הפחד מהטעות מפסיק להטריד. למה ניסיון להיות שלם עם החלטה מחזק את הספקות? הסיבה שבגללה ניסיון להרגיש שלם עם ההחלטה דווקא מגביר את הספקות, היא משום שבבסיס כל החלטה תמיד יש חיסרון כלשהו. אין אפשרות לקבל החלטה מושלמת, שתהיה ללא שום חסרונות. כשאדם מתעקש לוודא שההחלטה שלו היא הטובה ביותר, הוא מנסה להשיג משהו בלתי אפשרי, ולכן הוא תמיד יישאר עם ספק פנימי. בכל החלטה יש יתרונות וחסרונות, ואם האדם מנסה להעלים לחלוטין את החיסרון ולהיות בטוח במאה אחוז - הוא תמיד ירגיש שמשהו חסר. איך להתמודד נכון עם הפחד מטעות בהחלטה? הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד מטעות היא להכיר בכך שבכל החלטה קיימת האפשרות לטעות. אליעד מסביר, שכאשר עולה המחשבה אם אטעה, אני חייב להיזהר יותר, כדאי להשיב שאין בזה תועלת, כי בכל ... - להכיר בעובדה שבין שתי האופציות, אף אחת אינה מושלמת באמת. לדוגמה, אם אדם החליט לעבוד במקום מסוים, ולאחר מכן חושב שאולי העבודה השנייה היתה טובה יותר, הוא יכול לומר לעצמו אולי באמת העבודה השנייה טובה יותר, אבל גם בה יהיה חיסרון אחר. האדם יכול להחליף בין החלטות מפעם לפעם, אך בשלב מסוים הוא יתעייף מהחלפות ויבין שאין סוף להחלפת אפשרויות. לכן, עדיף פשוט להשלים עם העובדה שהחלטה מסוימת נלקחה, ולא להתייסר יותר מדי בגלל הספק שאולי היתה בחירה טובה יותר. מה המשמעות האמיתית של להיות שלם עם החלטה? לפי אליעד, להיות שלם עם החלטה זה לא אומר שההחלטה מושלמת או שאין בה חסרונות, אלא שהאדם מקבל את העובדה שתמיד יהיו חסרונות. להיות שלם פירושו להבין שאין באמת בחירה אחת שהיא נכונה באופן מוחלט . אם אדם רואה חסרונות בבחירה שלו והוא לא מוכן להשלים עם זה, לעולם לא יצליח להיות שלם באמת. לעומת זאת, אם הוא יכיר בחסרונות מראש, הוא כבר לא יתייסר בגללם ויוכל לחיות עם ההחלטה שלו בצורה טובה יותר. לסיכום, על מנת להיות שלם עם
למה קשה לקבל החלטות? 2 הסיבות שבגללן קשה להחליט, חוסר מידע, חוסר שלמות, למה קשה להחליט? איך לקבל החלטה בלב שלם? איך לעזור למישהו לקבל החלטה? למה אני לא מצליח להחליט? 2 גורמים שמקשים לקבל החלטה
למה קשה לקבל החלטות? 2 הסיבות שבגללן קשה להחליט, חוסר מידע, חוסר שלמות, למה קשה להחליט? איך לקבל החלטה בלב שלם? איך לעזור למישהו לקבל החלטה? למה אני לא מצליח להחליט? 2 גורמים שמקשים לקבל החלטה
... קשה לקבל החלטות? 2 הסיבות שבגללן קשה להחליט, חוסר מידע, חוסר שלמות, למה קשה להחליט? איך לקבל החלטה בלב שלם? איך לעזור למישהו לקבל החלטה? למה אני לא מצליח להחליט? 2 גורמים שמקשים לקבל החלטה למה קשה לקבל החלטות? קבלת החלטה היא מצב שבו האדם ניצב מול מספר אפשרויות ועליו לבחור את האפשרות שתביא לו, להערכתו, את התוצאה הטובה ביותר. אך למרות שזה נשמע פשוט, אנשים רבים מתקשים בקבלת החלטות. אליעד כהן מסביר בהרצאתו ששני גורמים עיקריים מקשים על תהליך קבלת ההחלטות: חוסר מידע - האדם לא יודע אילו השלכות תהיינה לכל אפשרות, ולכן מתקשה להעריך איזו מהאפשרויות עדיפה. חוסר שלמות בהחלטה - גם כאשר כל המידע זמין, ההחלטה יכולה להיות קשה מכיוון שכל אפשרות מכילה יתרונות וחסרונות, והאדם לא רוצה לוותר על היתרונות של האפשרות שלא יבחר בה. איך חוסר מידע מקשה על ההחלטה? כאשר חסר מידע, האדם מוצא את עצמו במצב של אי - ודאות. הוא לא יכול לחזות את ההשלכות המדויקות של ההחלטות שלו, ולכן מתקשה לבחור. לדוגמה, אדם שמתלבט בין שתי הצעות עבודה ולא יודע איזו מהן תשפיע טוב יותר על עתידו - הוא לא יודע ... התנאים, הסביבה החברתית, או ההתקדמות המקצועית. בגלל חוסר המידע הזה, קשה לו לבחור. מנגד, במצבים בהם המידע ברור לגמרי - קבלת ההחלטה הופכת פשוטה יותר. לדוגמה, אם אדם נמצא בסכנת חיים, כמו במקרה של שריפה או משאית שמתקרבת במהירות לכיוונו, הוא לא יתקשה להחליט לברוח, כיוון שהוא יודע בוודאות מה תהיה התוצאה אם יישאר במקום. עוד דוגמה שמסביר אליעד היא במקרה של התחלת קשר זוגי: אם אתה יודע בבירור שהאדם השני מעוניין בך, אין לך קושי להחליט להתחיל איתו קשר. ואם אתה יודע בוודאות שהוא לא מעוניין בך, אתה גם לא מתקשה - אתה פשוט לא מתחיל איתו קשר. הקושי נובע מהמצב שבו המידע חסר ואינך יודע כיצד האדם השני יגיב, ואז קשה להחליט. למה קשה לקבל החלטה גם כשיש את כל המידע? אליעד כהן מסביר שגם כאשר כל המידע זמין, לעיתים קשה להחליט, כי ההחלטה אינה בין אפשרות טובה לאפשרות רעה, אלא בין שתי אפשרויות שיש לכל אחת יתרונות וחסרונות. לדוגמה, אם אדם צריך לבחור בין שתי עבודות מצוינות, כל אחת עם יתרונות אחרים, קשה לו לקבל החלטה כי הוא מרגיש שהוא מפסיד משהו חשוב בכל אפשרות שלא יבחר בה. ההחלטה כרוכה בוויתור כואב, ומכאן נובע הקושי הרגשי להחליט. הקושי נובע מכך שהאדם מתקשה להכיר בעובדה הפשוטה שכל החלטה כוללת בתוכה ויתור. במצב כזה, האדם עשוי להיכנס ללחץ וחרדה, משום שהוא מאמין שההחלטה תכריע את מידת האושר שלו בעתיד. למשל, מי שמתלבט באיזו מכונית לבחור וחושב שהחלטה לא נכונה תגרום לו לחיים פחות מאושרים, ירגיש לחץ רב לקבל החלטה נכונה. איך לעזור לאדם לקבל החלטה בקלות? אליעד כהן מציע שתי דרכים עיקריות לסייע לאדם שמתקשה לה
איך לקבל החלטה? תהליך קבלת החלטה, איך להיות שלם עם החלטה? איך לדעת מה להחליט? איך להיות מרוצה מהחלטה? מודל לקבל החלטה, איך לדעת מה לעשות? איך לדעת מה ללמוד? איך לדעת במה לעבוד?
איך לקבל החלטה? תהליך קבלת החלטה, איך להיות שלם עם החלטה? איך לדעת מה להחליט? איך להיות מרוצה מהחלטה? מודל לקבל החלטה, איך לדעת מה לעשות? איך לדעת מה ללמוד? איך לדעת במה לעבוד?
... לקבל החלטה? תהליך קבלת החלטה, איך להיות שלם עם החלטה? איך לדעת מה להחליט? איך להיות מרוצה מהחלטה? מודל לקבל החלטה, איך לדעת מה לעשות? איך לדעת מה ללמוד? איך לדעת במה לעבוד? איך לקבל החלטה ולהיות שלם איתה? אליעד כהן מסביר שהקושי של אנשים בקבלת החלטות לא נובע מחוסר יכולת לקבל החלטות, אלא מחוסר שלמות עם ההחלטות שמתקבלות. לדבריו, כל אדם הוא למעשה החלטי לחלוטין, כי הוא תמיד מחליט משהו. הבעיה נעוצה בכך שהוא מרגיש חוסר סיפוק או חרטה על ההחלטה שהתקבלה. חוסר השלמות נובע בעיקר מהתפיסה שכל החלטה באה על חשבון משהו אחר. אליעד מדגיש כי הבעיה האמיתית היא הרצון שלנו לקבל הכל בבת אחת, למשל גם כסף, גם מנוחה, גם הנאה וגם לא לסבול בכלל. מאחר וזה בלתי אפשרי, כל החלטה שנקבל תבוא בהכרח על חשבון אפשרויות אחרות. התסכול מתרחש כשאנחנו מרגישים שחסרה לנו האפשרות ליהנות מכל העולמות בו זמנית. אליעד מציע להכיר בכך שלעולם לא נוכל לקבל את הכל, ולקבל את העובדה שכל החלטה כרוכה בוויתור על משהו אחר. מהו תהליך קבלת החלטה לפי אליעד כהן? אליעד מפרט תהליך פשוט וברור לקבלת החלטות: להגדיר את האפשרויות השונות העומדות בפניך. לבדוק האם אחת האפשרויות מתאימה יותר לרצונות הידועים שלך. אם קיימת אפשרות שמתאימה יותר ... באחת מהן באופן שרירותי, כי ממילא לא ברור לך מה עדיף. להבין ולקבל את העובדה שכל החלטה באה על חשבון משהו אחר, וככל שתהיה שלם יותר עם העובדה הזו, כך תהיה שלם יותר עם ההחלטה שלך. איך להיות שלם עם ההחלטות שאנחנו מקבלים? כדי להיות שלם עם ההחלטה, אליעד ממליץ לאדם להשתחרר מהרצון לקבל את הכל, ולהפנים שהחיים הם תמיד בחירה בין ויתורים. הוא מסביר שהבעיה מתחילה כשאנחנו מנסים ... פחות מחויבים ופחות תלויים באפשרויות השונות, כך נהיה יותר מאושרים ושלמים עם ההחלטות שלנו. לדוגמה, אם אדם מתלבט אם ללכת לסרט א או לסרט ב, והוא לא בטוח איזה מהם יספק אותו יותר, אליעד מציע לבדוק איזו אפשרות עשויה למלא יותר מהרצונות הידועים שלו (כגון הנאה או מנוחה). אם גם כך לא ניתן להחליט, אז זה לא משנה כלל במה יבחר. ההחלטה הופכת פשוטה ברגע שהאדם משלים עם העובדה שכל בחירה תוביל להפסד של משהו אחר. איך להחליט מה ללמוד או במה לעבוד? אליעד מספק דוגמה מוחשית של אדם המתלבט בין שלוש אפשרויות תעסוקה: ברמן, מאמן, או לימודי מכונאות רכב. הוא מסביר כי ... על האופציות האחרות. כך, אם כל האפשרויות שוות בעיניך, אין צורך להתייסר, משום שכל החלטה שתתקבל תהיה נכונה באותה המידה. מדוע הרצון שלנו הוא בית סוהר ומה הפתרון? אליעד מציין כי המשפט אני רוצה הוא למעשה בית סוהר. כל רצון ... את הרצון לרצון בלי סיבה - פשוט לרצות כי ככה בא לי, ללא תלות בתוצאות. כאשר האדם מחליט מתוך מקום של חופש ולא מתוך תחושת חובה או פחד מפספוס, הוא יוכל ליהנות הרבה יותר מהחיים, להיות שלם עם ההחלטות, ולהפחית משמעותית את הסבל הנובע מהבחירה. איך להבין את המציאות במקום לרצות לברוח ממנה? אליעד אומר שאפילו הרצון להשתחרר הוא סוג של ... מבינים את המציאות, אנחנו מגיעים למקום בו אין צורך לברוח לשום מקום, ואז גם קבלת ההחלטות הופכת לקלה יותר. ככל שנבין ונקבל את עצמנו ואת המציאות כפי שהיא, לא נרגיש צורך לברוח ממנה, ולכן נוכל להיות שלמים יותר עם כל
קבלת החלטות מורכבות, איך להחליט בתנאי חוסר וודאות מרובים? איך להחליט כשיש המון ספקות? איך להתמודד עם החלטה מורכבת? איך לקבל החלטה המורכבת ממספר החלטות? איזו החלטה לקבל קודם? תעדוף החלטות, סדר עדיפות בקבלת החלטה, נוסחה לקבל החלטה
קבלת החלטות מורכבות, איך להחליט בתנאי חוסר וודאות מרובים? איך להחליט כשיש המון ספקות? איך להתמודד עם החלטה מורכבת? איך לקבל החלטה המורכבת ממספר החלטות? איזו החלטה לקבל קודם? תעדוף החלטות, סדר עדיפות בקבלת החלטה, נוסחה לקבל החלטה
... החלטות מורכבות, איך להחליט בתנאי חוסר וודאות מרובים? איך להחליט כשיש המון ספקות? איך להתמודד עם החלטה מורכבת? איך לקבל החלטה המורכבת ממספר החלטות? איזו החלטה לקבל קודם? תעדוף החלטות, סדר עדיפות בקבלת החלטה, נוסחה לקבל החלטה איך להתמודד עם קבלת החלטות מורכבות כשיש הרבה ספקות? כאשר אדם עומד בפני קבלת החלטה מורכבת, הוא בעצם נמצא במצב שבו הוא חושב שיש לו מספר אפשרויות לבחירה. אילו לא היו לאדם מספר אפשרויות שונות לבחור מהן, לא הייתה לו כלל דילמה. בכל התלבטות שבה צריך לקבל החלטה, קיימות בהכרח לפחות שתי אפשרויות שונות. לעיתים ההתלבטות היא פשוטה יחסית, כי היא עוסקת בהחלטה אחת בלבד, למשל האם לבצע פעולה מסוימת או לא. אבל לעיתים קרובות, ההחלטה הופכת להיות מורכבת כי היא כוללת בתוכה מספר החלטות שונות הקשורות זו בזו. מה הופך החלטה למורכבת וקשה במיוחד? קושי מיוחד נוצר כאשר אדם עומד בפני כמה דילמות במקביל. לדוגמה, אם האדם מתלבט לגבי עזיבת העבודה, הוא ניצב בפני סדרה של החלטות: האם כדאי לו להתפטר, מתי להודיע על ההתפטרות, האם עדיף שיפטרו אותו או להתפטר בעצמו, האם כדאי לו לבקש את כספי הפיצויים, והאם עליו להתחיל לחפש עבודה חדשה כבר עכשיו או לא. מצב כזה של התלבטויות מרובות יוצר תחושה של הצפה, מה שהופך את ההחלטה הכוללת למורכבת וקשה יותר לקבלה. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם קבלת החלטות מרובות? כדי להתמודד עם קבלת החלטות מורכבת שיש בה דילמות רבות, אליעד כהן מציע שיטה ברורה ופרקטית: ראשית, יש לקחת דף ולרשום את כל הדילמות וההחלטות שיש לכם. למשל: האם להתפטר או לא? מתי להודיע על ההתפטרות? האם לבקש פיצויים? האם להתחיל לחפש עבודה חדשה? לאחר שרשמתם את כל הדילמות שלכם, השלב הבא הוא לתעדף את ההחלטות. לא כל הדילמות שוות בחשיבותן. המטרה היא לזהות מהי ההחלטה המרכזית או החשובה ביותר, זו שמשפיעה על כל שאר ההחלטות. דוגמה לכך: השאלה האם בכלל לעזוב את העבודה חשובה יותר מהשאלה האם להתחיל לחפש עבודה אחרת. אין טעם להשקיע אנרגיה בשאלה הפחות חשובה לפני שהחלטתם לגבי ההחלטה המשמעותית ביותר. לאחר התיעדוף הראשוני, תוכלו לפתור את ההחלטה החשובה ביותר, ואז ההחלטות האחרות יתבהרו ויהיו קלות יותר לפתרון, כי הפתרון של ההחלטה העיקרית ישפיע על המשניות. איך עושים תיעדוף נכון בין
ליהנות מהספק, אין שמחה כהתרת הספקות, למה קשה להחליט? האם החלטה עושה טוב או רע? האם טוב להחליט? האם רע להחליט? למה קשה לקבל החלטה? מתי קשה לקבל החלטה? מהי החלטה? החלטה וצמצום, צמצום זה טוב או רע
ליהנות מהספק, אין שמחה כהתרת הספקות, למה קשה להחליט? האם החלטה עושה טוב או רע? האם טוב להחליט? האם רע להחליט? למה קשה לקבל החלטה? מתי קשה לקבל החלטה? מהי החלטה? החלטה וצמצום, צמצום זה טוב או רע
... מהספק, אין שמחה כהתרת הספקות, למה קשה להחליט? האם החלטה עושה טוב או רע? האם טוב להחליט? האם רע להחליט? למה קשה לקבל החלטה? מתי קשה לקבל החלטה? מהי החלטה? החלטה וצמצום, צמצום זה טוב או רע למה קשה לנו לקבל החלטות? קבלת החלטה משמעותה צמצום אפשרויות. לפי אליעד כהן, כאשר האדם מחליט, הוא בעצם מוציא דבר מסוים מכוח אל הפועל, ומוותר על שאר האפשרויות. לדוגמה, אדם שמתלבט אם לאכול או לא לאכול, לפני ההחלטה הוא מחזיק בשתי אפשרויות פתוחות: האפשרות לאכול והאפשרות לא לאכול. ברגע שהוא מחליט, הוא מבטל את האפשרות השנייה ובכך מצמצם את הפוטנציאל שהיה לו קודם לכן. לפי אליעד, ההחלטה מהווה אקט של צמצום. האם החלטה עושה לנו טוב או רע? ההחלטה עצמה אינה בהכרח טובה או רעה, אלא יש לה יתרונות וחסרונות. מצד אחד, כאשר יש ספקות ואפשרויות פתוחות, האדם יכול ליהנות מהפנטזיה, מהאפשרויות הרבות ... הוא אמנם מרוויח את היתרון של המימוש וההגשמה בפועל, אך מאבד את האפשרות לפנטז על מערכות יחסים אחרות. מצד שני, ישנם מצבים שבהם קבלת החלטה דווקא משפרת את איכות החיים. לדוגמה, אדם שעדיין לא קנה רכב ומתלבט בין רכבים שונים, נמצא במצב של חוסר סיפוק. ברגע שהוא מקבל החלטה וקונה רכב, איכות חייו משתפרת משמעותית, כיוון שכעת הוא נהנה מהרכב בפועל. אך גם כאן הוא מפסיד את ההנאה מהאפשרויות שהוא ויתר עליהן. מה קורה לנו ... מספר אפשרויות, ולהפיק הנאה מהאפשרויות הרבות הללו. אך לעיתים, עצם קיום הספק דווקא גורם סבל. לדוגמה, בחירתה של סופי ממחישה מצב שבו קבלת ההחלטה היא בלתי אפשרית וכואבת, והספק עצמו הופך לסבל מתמשך. אליעד מדגים זאת גם באמצעות דוגמה של אדם המחפש עבודה. כאשר אין לו שום הצעת עבודה, הוא אומנם ... וחסרונות, והוא נאלץ לוותר על אחת מהן. הספק הזה יכול לייצר כאב שלא היה קיים כאשר לא הייתה לו אף אפשרות. למה לפעמים אנחנו מעדיפים לא להחליט? אליעד כהן מסביר שהרבה אנשים מעדיפים לא להחליט כיוון שהם נהנים ממצב הספק ומהפנטזיה שהוא מאפשר. למשל, אדם שלא מחליט באיזו עבודה לעבוד, ממשיך לדמיין את עצמו עוסק בעבודות שונות, וכך נהנה מהאפשרויות המדומיינות. ברגע שהוא מחליט, הפנטזיות האלה נעלמות והוא חייב להתמודד עם המציאות והבחירה האחת שעשה. כך קורה גם כאשר אדם מתקשה להחליט בין מספר אפשרויות, כמו הזמנת אוכל במסעדה. כל עוד הוא לא החליט, הוא יכול לדמיין כל מנה שירצה. ברגע שהוא מחליט, הוא מצמצם את עצמו לאפשרות אחת בלבד. האם יש דרך מעשית להתמודד עם הקושי לקבל החלטות? אליעד מציע להיות מודעים לתועלת שאנחנו מפיקים מהספק. כאשר אדם מבין שהוא מפיק תועלת מסוימת מהספק (למשל, הנאה מפנטזיות ואפשרויות), הוא יכול לבחור בצורה מודעת אם להמשיך ליהנות מהספק או לוותר על ההנאה הזו לטובת קבלת החלטה ומימוש אפשרות אחת. המודעות הזו מאפשרת לאדם להחליט באופן מודע בין שני סוגים של הנאות: ההנאה מהפנטזיה או ההנאה מהמימוש. לדוגמה, אדם יכול להחליט אם הוא מעדיף ליהנות מהאפשרות להמשיך לפנטז על כמה עבודות שונות, או לבחור עבודה אחת, לוותר על הפנטזיות, אך ליהנות ממימוש של אפשרות ספציפית במציאות. האם ...
האם להחליט מתוך פחד? איך לקבל החלטות מתוך פחד? איך פחד משפיע על קבלת החלטה? פחד לא הגיוני והחלטות לא הגיונית, האם אפשר לקבל החלטה בלי פחד? איך להחליט החלטות מפחידות? למה כל החלטה נובעת מפחד? למה בלי פחד אין החלטה?
... להחליט מתוך פחד? איך לקבל החלטות מתוך פחד? איך פחד משפיע על קבלת החלטה? פחד לא הגיוני והחלטות לא הגיונית, האם אפשר לקבל החלטה בלי פחד? איך להחליט החלטות מפחידות? למה כל החלטה נובעת מפחד? למה בלי פחד אין החלטה? האם הגיוני לקבל החלטות מתוך פחד? אליעד כהן מסביר שדווקא כן הגיוני לקבל החלטות מתוך פחד, ולא רק שזה הגיוני, אלא שכל החלטה שקיימת בעולם, בלי יוצאת מן הכלל, נובעת מתוך פחד. ההסבר הוא פשוט: כל החלטה שמתקבלת, אפילו הפשוטה ביותר כמו מה לאכול, נובעת מהרצון של האדם להימנע ממצב פחות טוב. לדוגמה, אם אדם מחליט מה לאכול, הוא עושה זאת על סמך ההנחה שאכילה של דבר מסוים תגרום לו להרגיש טוב יותר, או להימנע מתחושה שלילית. בפועל, הוא בעצם חושש לאכול דבר שעלול להזיק לו או להיות לא נעים עבורו, ולכן הוא מקבל החלטה מתוך פחד. למה כל החלטה בעולם נובעת מפחד? אליעד מפרט שכל החלטה שמתקבלת, נעשית במטרה להימנע ממשהו רע או לא רצוי. אם האדם לא היה מפחד מדבר, והכל היה נראה לו טוב באותה המידה, הוא לא היה צריך לקבל החלטות כלל. לדוגמה, אילו לא היה קיים הפחד לאכול אוכל מזיק או לא טעים, לא היה צורך לבחור מה לאכול - אפשר היה פשוט לבחור באקראי או לא לבחור בכלל. מכאן נובע שכל ההחלטות בעולם נולדות מתוך פחד טבעי, וזה אינו מצב יוצא דופן או שגוי, אלא המצב הבסיסי של כל אדם. האם אפשר לקבל החלטה ללא פחד? התשובה של אליעד חד - משמעית וברורה: לא קיימת אפשרות כזאת. בלי פחד לא תהיה סיבה להחליט. אליעד נותן דגש על כך שהפחד הוא המנגנון המרכזי של קבלת החלטות. כאשר אדם נמצא במצב שבו אין פחד, אין גם סיבה להעדיף אפשרות אחת על פני אחרת, וההחלטה הופכת למיותרת וחסרת משמעות. למה חשוב להיות מודע לפחד שמאחורי ההחלטה? הדגש המרכזי בדבריו של אליעד הוא שחשוב להכיר בכך שכל החלטה נובעת מפחד. לא מספיק רק להכיר בזה, אלא צריך להיות מודע במיוחד במקרים שבהם ההחלטה מורכבת או בעלת השלכות משמעותיות. המודעות לכך יכולה לסייע לאדם להבין האם הפחד שלו רציונלי או לא רציונלי, והאם הפחד באמת מצדיק את ההחלטה. לדוגמה, אם מישהו מפחד מאוד מכך שאשתו תבגוד בו והוא מתלבט האם להתגרש או לא, אליעד מסביר שהאדם חייב להיות מודע לכך שהחלטתו להתגרש או לא להתגרש מבוססת בעיקר על פחד מסוים. אם האדם מודע לכך, הוא יכול לבדוק האם הפחד הזה מבוסס על מציאות או שהוא פחד לא הגיוני, שאולי גורם לו לקבל החלטה מוטעית. כיצד אפשר להחליט ה
איך לקבל החלטה? האם כדאי לעשות משהו? 4 שלבים בקבלת החלטה, קבלת החלטות, איך לדעת אם כדאי לעשות משהו? איך לדעת מה כדאי לעשות? איך לדעת מה הכי טוב לעשות? האם כדאי לעשות כך או אחרת? איך להחליט, איך לדעת מה להחליט? 4 תהליכים לפני קבלת החלטה, איך לקבל החלטה נכונה? האם כדאי או לא כדאי לעשות משהו? איך לא לעשות טעות, איך מקבלים החלטה בצורה נכונה? יעוץ לקבלת החלטות
... לקבל החלטה? האם כדאי לעשות משהו? 4 שלבים בקבלת החלטה, קבלת החלטות, איך לדעת אם כדאי לעשות משהו? איך לדעת מה כדאי לעשות? איך לדעת מה הכי טוב לעשות? האם כדאי לעשות כך או אחרת? איך להחליט, איך לדעת מה להחליט? 4 תהליכים לפני קבלת החלטה, איך לקבל החלטה נכונה? האם כדאי או לא כדאי לעשות משהו? איך לא לעשות טעות, איך מקבלים החלטה בצורה נכונה? יעוץ לקבלת החלטות אז איך לדעת האם כדאי לעשות כך או אחרת? איך להחליט מה הכי כדאי לעשות? איך לקבל החלטה? אז בעיקרון, יש כל מיני תשובות שקשורות לקבלת החלטות ולאיך לקבל החלטה. חלק מהעצות לגבי קבלת החלטה, יהיו העניין של בדיקת האפשרויות שלך - דהיינו, לבדוק את רשימת האפשרויות העומדות בפניך. לדעת מה ... של בירור העובדות - דהיינו, בדיקת העובדות שעל בסיסן אתה רוצה לקבל החלטה, בהיבט של עובדה או פירוש וכולי. אבל מה שצריכים לדעת, זה שכאשר רוצים להחליט מה הכי טוב לעשות והאם כדאי לעשות משהו, קודם כל צריכים לדעת, מה המטרה שאותה רוצים להשיג - דהיינו, שגם אם נדע ... שהוא לדוגמה גם רוצה לאכול את העוגה אבל גם להשאיר אותה שלמה. ואז צריך להחליט, מה רוצים יותר. האם כדאי לאכול את העוגה, אם רוצים להשאיר אותה שלמה? האם כדאי לאכול את העוגה, אם רוצים לטעום ... לאיזו מטרה שאתה רוצה להשיג. 2 - מה העובדות שעל בסיסן אתה רוצה לקבל החלטה. 3 - מה האפשרויות העומדות לרשותך. 4 - מה היתרונות והחסרונות בכל אחת מהאפשרויות. עכשיו, באפשרותך לקבל החלטה מושכלת. מידע נוסף אפשרי לראות גם כאן https: decision-making.eip.co.il . ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ללמוד מטעויות, להיות חכם בדיעבד, להיות טיפש בדיעבד, טיפשות בדיעבד, חוכמה בדיעבד, חרטה, ייסורי מצפון, איך ללמוד מטעויות? לנתח טעויות, איך ללמוד מכישלון? מחדל הקורונה, לחזור על טעויות, שינוי חשיבה, שינוי התנהגות, קבלת החלטות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
קבלת החלטות והצלחה בחיים - הספר על: החלטה, איך להחליט מהר, איך לקבל החלטות טובות, לדעת לקבל החלטות, קבלת החלטות, איך לקבל החלטות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בראיון עבודה? איך לנהל את הזמן? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך למצוא זוגיות? איך לשתול מחשבות? איך להתמודד עם גירושין? איך לא להישחק בעבודה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להעריך את עצמך? איך להיות מאושר ושמח? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשפר את הזיכרון? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשנות תכונות אופי? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך לחנך ילדים? איך לפרש חלומות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך להצליח בזוגיות ועוד...

רוגע ושקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להחליט מהר, החלטה, כעס ועצבים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? דיכאון ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך לקבל החלטות טובות, האם יש בחירה חופשית? למה יש רע וסבל בעולם? האם אפשר לדעת הכל? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם באמת הכל לטובה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם לדומם יש תודעה? למה יש רע בעולם? האם יש משמעות לחיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? איך להיות מאושר? האם יש או אין אלוהים? מי ברא את אלוהים? האם יש אמת מוחלטת? למה העולם קיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להנות בחיים? האם הכל אפשרי? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? בשביל מה לחיות? למה לא להתאבד? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מה המשמעות של החיים? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Decision-Making.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא לקבל החלטות, להחליט, קאוצינג בתחום החלטה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר Decision-Making.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 16_07_2025 השעה 16:52:09 - wesi24