למה אנחנו משנים את דעתנו למרות שהאפשרויות לא השתנו?

לעיתים אנשים מקבלים החלטה מסוימת, למשל איך לסדר את הבית, ובוחרים באפשרות אחת מתוך כמה אפשרויות קיימות. למשל, אדם יכול לסדר את הבית בצורה מסוימת כי באותו רגע הוא חושב שזו הדרך האידיאלית. בשלב מאוחר יותר הוא מחליט לשנות את הסידור לצורה אחרת, למרות שבזמן שהחליט בהתחלה כבר היו לו את שתי האפשרויות מול העיניים. נשאלת השאלה, למה בכלל הוא שינה את דעתו? למה בפעם הראשונה הוא חשב שסידור מסוים טוב יותר ובפעם השנייה הוא החליט שהסידור השני טוב יותר, אף על פי שהאפשרויות לא השתנו כלל?

מה הסיבות שגורמות לאדם לשנות החלטה?

אליעד כהן מסביר כי מבחינה לוגית ישנן כמה סיבות עיקריות שבגללן אדם עשוי לשנות את דעתו או החלטתו:

• האפשרויות עצמן השתנו - לדוגמה, הופיעה אפשרות חדשה שלא הייתה קיימת קודם.
• הנסיבות השתנו - הסביבה או התנאים השתנו וכעת יש שיקולים חדשים שלא היו קיימים קודם.
• הרצונות של האדם השתנו - כלומר, האדם שינה את סדר העדיפויות או ההעדפות שלו.
• החישוב הראשוני היה מוטעה - כלומר, האדם עשה בהתחלה הערכה לא נכונה של היתרונות והחסרונות, ולכן טעה בהחלטתו הראשונה.

למשל, אם אדם מחליט ללבוש חולצה כחולה ואז מחליף לירוקה, הסיבות לשינוי יכולות להיות:

• בהתחלה לא ראה את החולצה הירוקה, וכאשר הבחין בה החליט שהיא עדיפה.
• הוא עשה הערכה מחודשת של היתרונות והחסרונות, וגילה שהחולצה הירוקה מתאימה לו יותר מהכחולה.
• הוא החליט מראש שיהיה לו יותר נעים או יעיל לשנות מדי פעם.

האם אדם חכם יכול לטעות בהחלטה שלו?

אליעד כהן טוען שבמובן מסוים, אדם חכם לעולם לא יטעה בהערכה עצמה. אם אדם אכן חכם, ההחלטה הראשונית שלו הייתה צריכה להיות מדויקת לפי המידע שהיה לו באותו הרגע. כלומר, אם אדם חושב שמשהו נכון ב - 80% אבל בפועל הוא נכון רק ב - 70%, אז באותה נקודה הוא טעה, כי חשב שמשהו נכון יותר ממה שהוא באמת היה נכון. אדם חכם באמת תמיד יהיה מודע לכך שההחלטה שלו לא בהכרח אידיאלית, אלא רק הטובה ביותר במסגרת המידע והזמן שהיו לו.

למה אנשים בכל זאת מקבלים החלטות לא נכונות?

אליעד כהן מתאר מצב שבו האדם מחליט החלטה לאחר פרק זמן מוגבל, למשל 10 דקות בלבד, למרות שהוא יכול היה לחשוב יותר לעומק. האדם יודע מראש שיכול להיות שההחלטה אינה מושלמת, אבל הוא מעדיף לקבל החלטה במסגרת הזמן שיש לו. לכן, גם כשהוא משנה את דעתו, זה לא בהכרח אומר שההחלטה הראשונה היתה מוטעית לחלוטין, אלא שפשוט התנאים (למשל, הזמן שהוא הקדיש לחשיבה) לא אפשרו לו להגיע להחלטה אופטימלית.

לדוגמה, אם אדם צריך שעה כדי להגיע להחלטה אופטימלית, אבל מקדיש רק עשר דקות לחשיבה, הוא מקבל החלטה פחות מדויקת. מאוחר יותר, כשהוא ייקח יותר זמן לחשוב, הוא עלול לשנות את דעתו - לא משום שההחלטה הראשונה היתה טיפשית, אלא כי מראש הוא ידע שההחלטה לא מושלמת.

האם שינוי דעתך מעיד שאתה לא חכם מספיק?

אליעד כהן מדגיש כי שינוי דעה אינו מעיד בהכרח על חוסר חוכמה. הוא מסביר כי אדם חכם אמיתי יכול תמיד לראות את האמת המוחלטת שאין הבדל מהותי בין אפשרויות (לדוגמה, בין חולצה ירוקה לכחולה במובן האבסולוטי), אבל באותה נשימה הוא מבין שיש גם אמיתות יחסיות. כלומר, האמת האבסולוטית יכולה להיות שאין הבדל משמעותי בין בחירות, אך במישור היחסי של חיי היום יום ישנם יתרונות וחסרונות שצריך לקחת בחשבון.

אדם חכם לא יכול לחשוב שמשהו נכון לחלוטין ואז לגלות שהוא לגמרי לא נכון. הוא תמיד יישאר מודע לאפשרות שההחלטה שלו מוגבלת...