למה העולם נגדנו ואיך חוסר החלטיות גורם לשנאה?

הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג הוא שהעולם אינו נגדנו בגלל אנטישמיות, שנאת יהודים או מתוך קנאה, אלא מפני שאנחנו כמדינה וכעם מתנהלים בצורה

לא החלטית

מבולבלת ודו - פרצופית. לפי אליעד, מדינת ישראל מתנהגת כאילו היא סובלת מהפרעת אישיות קשה - פעם אחת היא מתנהלת כאילו היא מוסרית ועדינה, ופעם אחרת כאילו היא אכזרית ותקיפה. ההתנהלות הזאת, שהיא בעצם חוסר החלטיות עמוק, יוצרת מסרים סותרים שמבלבלים גם את העולם וגם את אזרחי המדינה עצמה.

מדוע חוסר החלטיות גרוע יותר מדיקטטורה ברורה?

אליעד מסביר זאת באמצעות השוואה למדינות ומשטרים אחרים בעולם. הוא מביא דוגמאות כמו בשאר אל - אסד, ולדימיר פוטין ואפילו היטלר. כל אלו, על אף האכזריות שלהם, הציגו עמדה ברורה מאוד לגבי ההתנהגות שלהם. העולם ידע מי הם ומה הם מתכוונים לעשות, ולכן לא הופתע כשפעלו באכזריות. כמו בטבע, כאשר אריה טורף אף אחד לא מתפלא, כי טבעו של האריה הוא לטרוף. אבל אם פתאום חתול מתוק ואדיב היה מתחיל לטרוף, זה היה מעורר תדהמה. מדינת ישראל, לפי אליעד, מתנהלת בדיוק כמו החתול הזה - פעם אחת מציגה את עצמה כמדינה מוסרית ועדינה, ובפעם אחרת פועלת באלימות ותוקפנות. ההתנהלות הזאת יוצרת אנטגוניזם גדול כלפיה, מכיוון שהעולם לא יודע איך להתמודד איתה או מה לצפות ממנה.

מהי הדוגמה להתנהלות המבלבלת של ישראל בעזה?

אליעד מביא דוגמאות רבות על הדרך שבה ישראל פועלת מול עזה וחמאס. מצד אחד ישראל מטילה סגר על עזה בטענה של שיקולים ביטחוניים, אך לאחר שהחמאס יורה טילים, במקום להחמיר את הסנקציות, ישראל דווקא מקלה עליהן. ישראל מודיעה שהיא רוצה למוטט את שלטון החמאס, אך בפועל היא מאפשרת לו להמשיך להתקיים ואפילו מעבירה לו כסף. ההתנהגות הזו גורמת לישראל להיראות חלשה, מבולבלת ודו - פרצופית. במקום לפעול בצורה ברורה וליצור הרתעה אמיתית, המדינה ממשיכה להעביר מסרים סותרים - פעם תוקפת, ופעם מחבקת את האויב.

מה הקשר בין חוסר החלטיות למדיניות הפוליטית של ישראל?

אליעד מדגים זאת דרך מדיניות הממשלה וראש הממשלה בנימין נתניהו, שלטענתו עסוק בעיקר בשמירה על הכיסא שלו. במקום לקבל החלטות ברורות - האם לפעול למלחמה או לשלום - הממשלה לא מחליטה אף פעם, וכאשר היא מחליטה, היא משנה את דעתה שוב ושוב. חוסר ההחלטיות הזה משדר חולשה וגורם לישראל להיראות לא אמינה וחשודה בעיני העולם. הוא נותן דוגמאות לכך שישראל אומרת שזו "ההזדמנות האחרונה", אבל אז שוב מאפשרת לאויב להמשיך ולפעול נגדנו ללא תגובה משמעותית.

איך חוסר החלטיות משפיע על האדם בחייו האישיים?

אליעד מרחיב את הדיון על חוסר החלטיות מעבר לרמה הלאומית, ומסביר שהדבר נכון גם ברמה האישית. אדם שמעביר מסרים סותרים, שאינו ברור אם הוא רוצה להיות תקיף או רך, יזמין יחס פוגעני ונצלני מצד הסביבה. לדוגמה, אם שכנים פולשים לחצר שלך ואתה לא מגיב בצורה ברורה, הם ינצלו זאת. אם אתה מתנהג פעם אחת בצורה תקיפה ופעם אחת בצורה מתרפסת, אתה תשדר חולשה, תהפוך לטרף קל וכולם ירגישו שמותר לנצל אותך.

הוא מוסיף דוגמאות לגבי זוגיות ומקום העבודה, ומדגיש שכדי שיכבדו אותך ויתייחסו אליך כפי שאתה רוצה, אתה חייב להעביר מסרים חד - משמעיים ולא מתנדנדים.

מה ההשפעה של חוסר החלטיות על האדם עצמו?

הנקודה האחרונה שאליעד מדגיש היא ההשפעה הפנימית של חוסר החלטיות על האדם עצמו. אדם שרוצה לעשות שינוי בחיים אבל לא מסוגל להחליט, שמתחיל משהו ומפסיק, שחוזר בו ומחליף דעות ללא הרף, בעצם פוגע בעצמו. ההתלבטויות וחוסר ההחלטה גורמים לו להישאר תקוע במקום, מתוסכל ואומלל.

לדעתו של אליעד, הדרך היחידה לשפר את החיים ולהצליח היא לפתח החלטיות, להיות ברור עם עצמך לגבי מה שאתה רוצה ולעמוד מאחורי ההחלטות שלך באופן חד וברור.

מה המסקנה הסופית?

המסקנה של אליעד היא שהעולם נגדנו פשוט כי אנחנו נגד עצמנו. המדינה לא החליטה האם היא רוצה להיות חזקה או חלשה, אם היא רוצה מלחמה או שלום, ולכן היא משדרת חולשה וסותרת את עצמה. ברמה האישית, זה אותו הדבר בדיוק - אם אתה רוצה להצליח ולהיות חזק, תהיה החלטי וברור. אל תשדר חולשה ואל תתנדנד בין החלטות, אחרת העולם יתייחס אליך בהתאם לחולשה שאתה משדר.

הנקודה המרכזית שעולה היא שהעולם נגדנו לא כי הוא אנטישמי, ולא בגלל שאנחנו יהודים או מיוחדים באיזשהו אופן, אלא בגלל שאנחנו עצמנו פועלים בחוסר החלטיות, מבולבלים, דו - פרצופיים ולא מאמינים בדרכנו. כלומר, אם המדינה הייתה בן אדם, היא הייתה סובלת מהפרעת אישיות קשה - לא מחליטה האם היא רוצה להיות טובה ורחמנית או תקיפה וחזקה, ולכן היא משדרת חוסר אמינות ובלבול, שמעורר אנטגוניזם כלפיה.

השוואה לשאר משטרים בעולם

מדינות אחרות, כולל שליטים אכזריים כמו בשאר אל - אסד או מנהיגים כמו פוטין, ברורים מאוד לגבי עמדותיהם. אסד מחסל את מי שלא מוצא חן בעיניו בלי להסתיר זאת, ולכן העולם מקבל אותו ככזה. פוטין מציג עמדה תקיפה, ואפילו היטלר, שהיה דיקטטור רצחני, האמין במוצר של עצמו. מדינה כמו ישראל, לעומת זאת, מתנדנדת בין עמדות שונות - יום אחד מחבקת את אויביה, יום אחר תוקפת אותם, ולמחרת שוב עושה איתם עסקים. הגישה הלא ברורה הזאת גורמת לעולם להסתכל עליה כעל מדינה לא אמינה, מעורערת ובעייתית.

משל האריה והארנב

בטבע, כאשר רואים אריה טורף, אף אחד לא מופתע, כי הוא אריה - זה טבעו. אבל אם פתאום חתול מתוק היה מתחיל לטרוף, זה היה מזעזע. אותו דבר עם ישראל - מדינות אכזריות ידועות כבר ככאלה, ולכן הן לא מעוררות את אותה התנגדות כמו מדינה שמנסה לשחק אותה מוסרית אבל מתנהגת אחרת.

דוגמה להתנהלות הלא החלטית של ישראל

בכל הנוגע לסכסוך עם עזה, ישראל מתנהלת בצורה שמבלבלת גם את עצמה וגם את העולם: מצד אחד מטילה סגר, מצד שני מקלה עליו כשנורים עליה טילים, מצד אחד מכריזה שהיא רוצה למוטט את שלטון החמאס, מצד שני נותנת להם כסף ומנהלת איתם משא ומתן. ההתנהלות הזאת מעבירה מסרים סותרים, וגורמת לעולם להסתכל עליה כעל מדינה לא יציבה, מפוחדת ובלתי החלטית.

חוסר החלטיות הוא הבעיה המרכזית

כאשר מנהיג ישראלי אומר "הפעם זו ההזדמנות האחרונה", ואז ממשיך לתת הקלות לאויבים, זה משדר מסר של חולשה והססנות. אי אפשר להיות גם מוסרי וגם אכזרי, גם רך וגם תקיף. העולם לא מבין את ההתנהלות הזאת ולכן מתנגד לה.

השלכה על רמה אישית

כמו שהמדינה סובלת מהפרעת אישיות וחוסר החלטיות, כך גם אדם בחייו האישיים. מי שמתנהל בחוסר החלטיות - פעם מרשה שידרכו עליו, פעם מתנגד לזה, פעם נכנע ופעם עומד על שלו - ישדר חולשה ויהפוך לטרף קל. בין אם זה במקום העבודה, בזוגיות, או במערכות יחסים עם חברים - אם אדם מעביר מסרים סותרים ולא ברור איך הוא רוצה שיתייחסו אליו, הסביבה תנצל זאת נגדו.

השלכה פנימית

מעבר ליחסים עם אחרים, חוסר ההחלטיות הזה מתבטא גם בתוך האדם עצמו. אדם שרוצה לעשות שינוי, אבל מתלבט, מתקדם ואז חוזר בו, משנה את דעתו כל הזמן - בעצם דופק את עצמו. הסבל הפנימי מגיע מכך שהאדם לא שלם עם הבחירות שלו, ולכן נשאר תקוע ומתוסכל.

מסקנה

העולם נגדנו כי אנחנו נגד עצמנו. ישראל לא החליטה אם היא רוצה להיות אכזרית או מוסרית, אם היא רוצה שלום או מלחמה, אם היא רוצה למגר את הטרור או להכיל אותו. כל עוד המדינה משדרת חוסר החלטיות, העולם ימשיך לראות בה גורם בעייתי ובלתי אמין. כך גם בחיים האישיים - אם אתה רוצה להיות חזק, היה חזק. אם אתה רוצה להיות רך, היה רך. אבל אל תהיה באמצע, כי אז אתה משדר מסר של בלבול וחולשה, והעולם יתנגד לך בהתאם.