קורונה וסגירת המדינה, האם הגיוני לסגור את המדינה כדי לטפל בקורונה? מה הפתרון לבעיית הקורונה? איך לקבל החלטה לפתור את בעיית הקורונה? איך לבחור פתרון לבעיה? ניתוח תהליכי קבלת החלטות בנוגע לקורונה, שיטות לטיפול בקורונה
האם סגר על המדינה הוא פתרון יעיל לבעיית הקורונה?
כאשר מתמודדים עם בעיה כמו מגפת הקורונה, השאלה המרכזית שעולה היא האם הטלת סגר כללי על המדינה היא פתרון מוצדק ויעיל. אליעד כהן מסביר כי כדי לנתח את השאלה הזאת בצורה נכונה, יש להסתכל על מספר גורמים חשובים: ראשית, לבדוק מה הנזק שנגרם מהקורונה ומה הנזק שנגרם מסגר על המדינה, ולנסות לחשב עלות מול תועלת. הוא מדגיש שהחשיבה הזו היא רק הבסיס, ושיש שאלות חשובות נוספות שצריך לשאול כאשר בוחרים פתרון לבעיה.
לדוגמה, אם נניח שהמדינה תחליט לסגור את המשק לחודשיים או אפילו לשנה שלמה, האם הסגר הזה בוודאות יפתור את בעיית הקורונה? האם אנחנו יכולים להיות בטוחים במאה אחוז שהפתרון הזה באמת יעלים את הבעיה? אליעד מציין שאפילו אם נניח שיש פתרון מושלם של סגר שאכן פותר את בעיית הקורונה במאה אחוזים, ושנניח שאין שום עלות לסגר, והנזק של הקורונה הוא אינסופי - עדיין זה לא בהכרח אומר שצריך לבחור בפתרון הזה. מדוע? כי קיימת שאלה נוספת וחשובה עוד יותר שצריך לשאול, והיא האם זה הפתרון הטוב ביותר?
איך לדעת האם בחרנו בפתרון הטוב ביותר לבעיה?
אליעד כהן מדגיש שכאשר עומדים בפני בעיה ויש לנו פתרון מוצע, צריך לבדוק שלושה דברים עיקריים:
הוא מחדד שיש אנשים שמתנהגים בצורה לא חכמה, שהם רואים פתרון לבעיה וישר קופצים ליישם אותו מבלי לחשוב לעומק. אנשים קצת יותר חכמים שואלים האם בכלל הפתרון כדאי ביחס לנזק הבעיה, אך האנשים הכי חכמים בודקים לעומק אם הפתרון שהם מצאו הוא באמת הפתרון הכי טוב, או שאולי יש פתרון אחר וטוב יותר.
מדוע סגר כללי על המדינה אינו הפתרון האידיאלי?
אליעד מצהיר באופן חד משמעי שסגר כללי על המשק אינו הפתרון האופטימלי, ושהוא בטוח ב - 99.9 אחוז שיש פתרונות טובים בהרבה שניתן היה ליישם אותם כדי להתמודד עם משבר הקורונה. הוא לא מפרט אילו פתרונות ספציפיים אלו, אך טוען שבעבר, בהווה ובעתיד תמיד היו, יש ויהיו פתרונות טובים יותר שהמדינה פשוט לא בחרה או לא תבחר ליישם. הסיבה לכך היא, לטענתו, שהמדינה לא מנוהלת בצורה נכונה. הוא מציין שזה לא תלוי במי מנהל אותה, בין אם זה נתניהו, גנץ או כל פוליטיקאי אחר, אלא הבעיה היא בהתנהלות השיטתית של המדינה עצמה, שלא פועלת בצורה אופטימלית ואידיאלית.
הוא מזכיר מקרים קודמים שבהם המדינה לא טיפלה בצורה ראויה באסונות שונים כמו אסון השריפה בכרמל, אסונות הסופה והשטפונות. לדבריו, גם כאשר יש דוחות וביקורת המדינה מצביעה על כשלים, המדינה לא לומדת ולא משתפרת באופן משמעותי, וזה מעיד לדעתו על בעיה מערכתית בהתנהלות.
איך לקבל החלטות נכונות בתנאי אי וודאות?
בהקשר הרחב יותר, אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם עומד בפני בעיה ומוצע לו פתרון, עליו לנתח את המצב בצורה עמוקה. הוא צריך לשאול את עצמו האם הפתרון באמת יעיל, כמה הוא יעיל, האם המחיר שווה את הנזק, והכי חשוב - האם יש פתרון טוב יותר שעדיין לא חשב עליו. אליעד מציין כי מי שלא רגיל לחפש את הפתרונות האופטימליים, כנראה מפספס לעיתים קרובות פתרונות טובים יותר שיכולים להוביל לתוצאות מוצלחות יותר.
הוא מסכם בהצהרה ברורה שההחלטה על סגר כללי במדינה היא בעייתית מכיוון שהיא לא הפתרון הטוב ביותר, ואפילו אם מדובר בפתרון טוב לכאורה, חשוב תמיד לבדוק ולחפש פתרונות נוספים ואופטימליים יותר.
כאשר מתמודדים עם בעיה כמו מגפת הקורונה, השאלה המרכזית שעולה היא האם הטלת סגר כללי על המדינה היא פתרון מוצדק ויעיל. אליעד כהן מסביר כי כדי לנתח את השאלה הזאת בצורה נכונה, יש להסתכל על מספר גורמים חשובים: ראשית, לבדוק מה הנזק שנגרם מהקורונה ומה הנזק שנגרם מסגר על המדינה, ולנסות לחשב עלות מול תועלת. הוא מדגיש שהחשיבה הזו היא רק הבסיס, ושיש שאלות חשובות נוספות שצריך לשאול כאשר בוחרים פתרון לבעיה.
לדוגמה, אם נניח שהמדינה תחליט לסגור את המשק לחודשיים או אפילו לשנה שלמה, האם הסגר הזה בוודאות יפתור את בעיית הקורונה? האם אנחנו יכולים להיות בטוחים במאה אחוז שהפתרון הזה באמת יעלים את הבעיה? אליעד מציין שאפילו אם נניח שיש פתרון מושלם של סגר שאכן פותר את בעיית הקורונה במאה אחוזים, ושנניח שאין שום עלות לסגר, והנזק של הקורונה הוא אינסופי - עדיין זה לא בהכרח אומר שצריך לבחור בפתרון הזה. מדוע? כי קיימת שאלה נוספת וחשובה עוד יותר שצריך לשאול, והיא האם זה הפתרון הטוב ביותר?
איך לדעת האם בחרנו בפתרון הטוב ביותר לבעיה?
אליעד כהן מדגיש שכאשר עומדים בפני בעיה ויש לנו פתרון מוצע, צריך לבדוק שלושה דברים עיקריים:
- האם הפתרון באמת פותר את הבעיה?
- האם עלות הפתרון כדאית ביחס לנזק של הבעיה?
- האם זה הפתרון הטוב ביותר מבין האפשרויות הקיימות?
הוא מחדד שיש אנשים שמתנהגים בצורה לא חכמה, שהם רואים פתרון לבעיה וישר קופצים ליישם אותו מבלי לחשוב לעומק. אנשים קצת יותר חכמים שואלים האם בכלל הפתרון כדאי ביחס לנזק הבעיה, אך האנשים הכי חכמים בודקים לעומק אם הפתרון שהם מצאו הוא באמת הפתרון הכי טוב, או שאולי יש פתרון אחר וטוב יותר.
מדוע סגר כללי על המדינה אינו הפתרון האידיאלי?
אליעד מצהיר באופן חד משמעי שסגר כללי על המשק אינו הפתרון האופטימלי, ושהוא בטוח ב - 99.9 אחוז שיש פתרונות טובים בהרבה שניתן היה ליישם אותם כדי להתמודד עם משבר הקורונה. הוא לא מפרט אילו פתרונות ספציפיים אלו, אך טוען שבעבר, בהווה ובעתיד תמיד היו, יש ויהיו פתרונות טובים יותר שהמדינה פשוט לא בחרה או לא תבחר ליישם. הסיבה לכך היא, לטענתו, שהמדינה לא מנוהלת בצורה נכונה. הוא מציין שזה לא תלוי במי מנהל אותה, בין אם זה נתניהו, גנץ או כל פוליטיקאי אחר, אלא הבעיה היא בהתנהלות השיטתית של המדינה עצמה, שלא פועלת בצורה אופטימלית ואידיאלית.
הוא מזכיר מקרים קודמים שבהם המדינה לא טיפלה בצורה ראויה באסונות שונים כמו אסון השריפה בכרמל, אסונות הסופה והשטפונות. לדבריו, גם כאשר יש דוחות וביקורת המדינה מצביעה על כשלים, המדינה לא לומדת ולא משתפרת באופן משמעותי, וזה מעיד לדעתו על בעיה מערכתית בהתנהלות.
איך לקבל החלטות נכונות בתנאי אי וודאות?
בהקשר הרחב יותר, אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם עומד בפני בעיה ומוצע לו פתרון, עליו לנתח את המצב בצורה עמוקה. הוא צריך לשאול את עצמו האם הפתרון באמת יעיל, כמה הוא יעיל, האם המחיר שווה את הנזק, והכי חשוב - האם יש פתרון טוב יותר שעדיין לא חשב עליו. אליעד מציין כי מי שלא רגיל לחפש את הפתרונות האופטימליים, כנראה מפספס לעיתים קרובות פתרונות טובים יותר שיכולים להוביל לתוצאות מוצלחות יותר.
הוא מסכם בהצהרה ברורה שההחלטה על סגר כללי במדינה היא בעייתית מכיוון שהיא לא הפתרון הטוב ביותר, ואפילו אם מדובר בפתרון טוב לכאורה, חשוב תמיד לבדוק ולחפש פתרונות נוספים ואופטימליים יותר.
- איך לקבל החלטה נכונה?
- האם סגר פותר את בעיית הקורונה?
- איך לבחור את הפתרון הטוב ביותר?
- האם המדינה מנהלת נכון את משבר הקורונה?
- קבלת החלטות בתנאי אי וודאות
- שיטות לפתרון בעיות מורכבות