למה אני לא עושה את מה שאני יודע?

אחת השאלות הנפוצות ביותר היא מדוע אדם יודע מה עליו לעשות, אך הוא אינו עושה זאת בפועל. אליעד כהן מציג את השאלה הזו ומבהיר שהתשובה לכך נעוצה בחוסר ידע, ולא בעצלנות או בחוסר מוטיבציה. כלומר, הסיבה לכך שאדם דוחה פעולות או מתעצל לבצע דברים שהוא יודע שהוא אמור לעשות, קשורה ישירות לספקות לגבי הידע שלו. אדם לא פועל כאשר אין לו ודאות מוחלטת לגבי מה שהוא יודע.

איך חוסר ידע גורם לדחיינות?

אליעד כהן מסביר שכאשר אדם אומר לעצמו "אני יודע שאני צריך לעשות משהו", אך בכל זאת אינו עושה זאת, זה תמיד מעיד על כך שחסר לו ידע מסוים. כלומר, לא מדובר על כך שהוא אינו יודע כלל, אלא על כך שקיימים אצלו ספקות לגבי הידע שלו. ספקות אלו יכולים לבוא לידי ביטוי במספר דרכים:

• אולי האדם לא בטוח שהידע שיש לו הוא נכון.
• יכול להיות שהוא לא בטוח שהידע מדויק.
• ייתכן שהוא לא בטוח שהפעולה מתאימה לו.
• אולי האדם אינו בטוח שהידע שיש לו הוא באמת כל האמת או רק חלק ממנה.
• ייתכן שהאדם אינו בטוח שהידע רלוונטי או אידיאלי עבורו.

אליעד כהן נותן דוגמה מוחשית: אדם יושב וצופה בטלוויזיה, והמחשבה עולה בראשו שעליו לקום ולעשות ספורט במקום זאת. אם האדם היה בטוח באופן מוחלט שהמחשבה הזו נכונה לגמרי, שהוא צריך עכשיו לעשות ספורט, אז הוא היה קם מיידית ומתחיל בפעולה. העובדה שהאדם אינו קם, מעידה על כך שהוא לא באמת בטוח לחלוטין שהפעולה הזו עדיפה על המשך הצפייה בטלוויזיה. עולות שאלות פנימיות כמו:

• האם אני באמת חייב לעשות ספורט עכשיו?
• האם באמת עדיף לעשות ספורט מאשר לראות טלוויזיה?
• איזה סוג של ספורט אני אמור לעשות?
• כמה זמן עלי להתאמן?
• האם זה באמת יועיל לי?

כל אלו הן שאלות המביעות ספק. הספקות הללו הם אלו שעוצרים את האדם מלבצע את הפעולה שהוא כביכול "יודע" שהוא אמור לבצע.

איך לפתור את הבעיה של דחיינות וחוסר עשייה?

אליעד כהן מדגיש את הדרך לפתרון הבעיה הזו: התשובה היחידה שבאמת עובדת היא להשיג ידע נוסף. כלומר, הדרך האידיאלית לפעולה היא תמיד לחפש מהו הידע החסר, לזהות את הספק המדויק שמפריע לפעולה, ולהשלים את הידע החסר. ברגע שאדם יברר לעומק מה חסר לו מבחינת ידע, וימצא תשובות לספקות, הדברים יקרו מעצמם בצורה טבעית וללא צורך בשכנוע עצמי או בטכניקות מוטיבציה זמניות.

לדוגמה, במקרה של הספורט, אם אדם יבדוק ויגלה בדיוק למה הוא לא בטוח לגבי ביצוע הפעילות, כגון מה היתרונות והחסרונות של ספורט מול צפייה בטלוויזיה, כיצד להתאמן, כמה זמן להתאמן ואיזה ספורט לעשות, הספק ייעלם והוא פשוט יקום ויעשה את הפעולה באופן טבעי, ללא מאמץ.

מה הבעיה עם עצות מוטיבציה?

אליעד כהן מסביר באופן ברור כי עצות המוטיבציה הרווחות בשוק - כמו "פשוט תעשה", "קום ותפעל", "אל תחשוב יותר מדי", וכיוצא בזה - הן עצות שקריות ולא מועילות. לדבריו, כל העצות הללו אינן נותנות פתרון אמיתי כי הן לא מתייחסות לשורש הבעיה, שהוא חוסר הידע והספקות של האדם. ללא השלמת הידע, הספק יישאר, והפעולה לא תתבצע לאורך זמן.

החשיבות של הידע בהסרת הספקות

אליעד מדגיש שוב ושוב כי הבעיה האמיתית בחיים, בכל התחומים, אינה חוסר מוטיבציה אלא חוסר ידע. הוא מביא ציטוט מפורסם של רבי נחמן מברסלב: "כל הצרות והייסורים והגלות, הכל אינו אלא לפי ערך חיסרון הדעת". המשמעות של המשפט הזה היא שכל הבעיות, הסבל והבלגן שיש לאדם בחייו נובעים מחוסר בידע ובשכל. כאשר הדעת וההבנה של האדם שלמה ומלאה, הוא אינו חסר דבר, ולכן הדברים מתבצעים באופן טבעי וללא מאמץ.

מה הדרך המעשית להתמודד עם דחיינות וספקות?

הדרך המעשית שאליעד כהן מציע היא תמיד לחפש מידע נוסף. בכל פעם שישנה פעולה שאינה מתבצעת, צריך האדם לברר עם עצמו איפה נמצא הספק שמפריע לו לפעול. הוא מציע שאלות מפתח לברר עם עצמך:

• מה בדיוק חסר לי לדעת?
• מה לא ברור לי בפעולה שעליי לבצע?
• מה היתרונות והחסרונות של הפעולה?
• מה האלטרנטיבות לפעולה הזו?
• כיצד עלי לבצע את הפעולה?

כאשר כל השאלות הללו נענות, הספק נעלם, והפעולה מתבצעת בצורה טבעית וללא מאבק פנימי.

לבסוף, אליעד ממליץ להימנע מצפייה בסרטוני מוטיבציה, גורואים ועצות שטחיות, ולהתמקד אך ורק בהשגת ידע מדויק ומפורט, שיאפשר ודאות ופעולה טבעית.