למה קשה לנו לקבל החלטות?

אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מתייחס אליהן בהרצאה זו היא: למה קשה לנו לקבל החלטות? לטענתו, אנשים מתקשים להחליט בעיקר בגלל בלבול בין שני מושגים יסודיים: עובדות ופירושים. אנשים אינם מבדילים בין עובדה אובייקטיבית לפירוש סובייקטיבי, ולכן נוצרת אצלם אי - ודאות וקושי לקבל החלטה חד - משמעית וברורה.

מה המשמעות של קבלת החלטה?

אליעד מסביר שקבלת החלטה היא למעשה בחירה בין כמה אפשרויות מתוך רצון לוודא שאנחנו בוחרים באפשרות הטובה ביותר. ההחלטה הופכת ליציבה כאשר אנחנו שלמים איתה, מאמינים בה, מתמידים בה, ובטוחים שהיא נכונה לנו לאורך זמן. הוא מדמה זאת לבניין שהיציבות שלו תלויה ביסודות שלו. אם היסודות של הבניין יציבים, יש סיכוי שהבניין יהיה יציב, אך אם היסודות אינם יציבים, בוודאות הבניין לא יהיה יציב, מכיוון שאי אפשר לבנות משהו יציב על יסודות רעועים.

מדוע יסודות ההחלטה צריכים להיות מבוססים על עובדות?

על פי אליעד כהן, היסודות של החלטה יציבה הם בהכרח עובדות נכונות. הוא מבהיר שאם נקבל החלטה המבוססת על מידע לא נכון או על פירושים שאנחנו מאמינים שהם עובדות, באופן טבעי ייווצר אצלנו ספק. הספק הזה יביא לכך שלא נהיה שלמים עם ההחלטה, לא נהיה בטוחים בה ולא נוכל להתמיד בה בצורה טובה.

מה ההבדל בין עובדה לפירוש?

אליעד ממחיש את ההבדל בין עובדות לפירושים באמצעות דוגמה של אדם שצועקים עליו. עובדה היא דבר שמוכח אובייקטיבית על ידי החושים, למשל, "מישהו צעק עליך" - זהו דבר ודאי ומוחלט. לעומת זאת, המחשבה "הוא מזלזל בי" או "הוא הכעיס אותי" הן לא עובדות אלא פירושים סובייקטיביים שלנו. האדם יכול לדעת שהוא כעס (זאת עובדה), אבל האמירה "הוא הכעיס אותי" היא כבר פירוש שלו למצב, ולא עובדה ברורה. ברגע שאדם מערבב בין עובדות לפירושים, נוצר בלבול פנימי שמקשה מאוד על קבלת ההחלטה.

למה קשה לקבל החלטה כשמערבבים עובדות ופירושים?

כשאנחנו מציגים לעצמנו עובדה ופירוש יחד, נוצר בלבול כפול. מצד אחד אנחנו גורמים לעצמנו להאמין שהפירוש הסובייקטיבי הוא עובדה מוחלטת, מצד שני אנחנו גורמים לעובדה האמיתית להיראות כפירוש לא ודאי. הדבר מייצר במוח שלנו ספק כפול ומוביל למצב שבו אנחנו לא יכולים לסמוך על עצמנו ועל שיקול הדעת שלנו, כיוון שאנחנו לא יודעים אם אנחנו מסתמכים על עובדות ברורות או על פירושים לא מוכחים.

איך לקבל החלטות בצורה נכונה?

אליעד כהן מציע שיטה ברורה ופרקטית להתמודד עם הבעיה הזו. הוא ממליץ לקחת נייר ולרשום עליו באופן ברור את העובדות בלבד. חשוב להקפיד שלא לרשום מה שאנחנו מפרשים או מניחים שקרה, אלא רק מה שקרה בפועל וניתן לאמת בחושים. לאחר שיש לנו רשימה של עובדות נקיות מפירושים, עלינו לשאול את עצמנו על מה בעצם אנחנו מתלבטים: האם ההתלבטות היא על העובדות עצמן או רק על הפירושים שלנו לאותן עובדות?

כאשר ברור לנו מהן העובדות ומהם הפירושים, אפשר להתחיל לבנות החלטה שתהיה יציבה ומנומקת. כך, גם אם ההחלטה תתבסס בחלקה על פירושים, לפחות נדע שזה כך ולא נצפה להחלטה מוחלטת וברורה לחלוטין. במצב כזה, גם אם נהיה בספק מסוים, הוא יהיה ספק מבוקר ומוכר לנו, מה שיאפשר לנו להיות שלמים יותר עם ההחלטה.

איך אפשר להבדיל בין עובדות לפירושים?

אליעד כהן מציין שההבדלה בין עובדות לפירושים היא מיומנות בפני עצמה, ודורשת תרגול ודיוק. הוא מדגיש כי ההבדל המרכזי הוא שעובדות הן תמיד דברים מוכחים ואובייקטיביים, בעוד שפירושים הם כל מה שלא ניתן להוכיח חד - משמעית על ידי החושים. למשל, "הוא צעק עליי" זו עובדה, אך "הוא לא מכבד אותי" הוא פירוש. ככל שנדע להפריד ביניהם טוב יותר, כך יהיה לנו קל יותר לקבל החלטות נכונות ובריאות.

מסקנה מעשית לסיכום

אליעד ממליץ לסגל הרגל ברור של בדיקת העובדות לפני קבלת החלטות. רשימת העובדות והבנת ההבדל בינן לבין הפירושים תאפשר לנו לקבל החלטות שאנו שלמים איתן יותר, ללא ספקות מיותרים, וכך לנהל חיים יציבים ומאוזנים יותר.