אם אומרים למישהו מישהו אומר לך "תגיד לי מה אתה רוצה שאני אעשה" אתה אומר "מה שתחליט זה בסדר" או שמישהו אומר לך "מה אתה רוצה שאני אעשה" ואתה אומר לו "תקשיב מה שתחשוב שנכון זה בסדר" האם יש הבדל בין שני הניסוחים חוץ מהמילים או לא.

ש: פה תעשה פה תחשוב.

אליעד: מה שתחליט להגיד למישהו "מה שתחליט זה בסדר מבחינתי" או "מה שתחשוב שנכון זה בסדר מבחינתי" או מה "שתרצה זה בסדר מבחינתי" יש הבדל בין זה יש הבדל בין הניסוחים או שזה אותו דבר, "מה שבא לך מה שנכון לך מה שנראה לך מה שמתאים לך מה שתעדיף מה שתחליט" יש הבדל בין הדברים או לא אז קודם כל כמובן שיש הבדל נגיד שבמהות אין הבדל אבל בצורה ברור שיש הבדל, עכשיו אני אסביר את אחד ההבדלים המרכזיים יש בעיקרון שתי דרכים לקבל החלטה אחת בצורה אקראית ואחת בצורה סיבתית.

לדוגמה נגיד שעכשיו אתה הולך לחנות גלידות ואומרים לך "איזה גלידה בא לך" אתה אומר "זה בא לי" לפי מה החלטת החלטה אמוציונלית רגשית אמרת לאו דווקא אקראית אבל יותר רגשית כזה "וואלה זה מה שבא לי זה מה שהתחשק לי" אתה לא עושה איזה חישובים שכליים וזה למרות שיש חישובים אבל אתה לא באמת עושה חישובים מודעים יש החלטות שהן אקראיות, עכשיו לעומת זאת אם עכשיו אתה נגיד צריך להרכיב משהו אתה חושב בינגו "איך יכול להרכיב מה נכון לעשות".

עכשיו כאשר אתה אומר למישהו "תעשה מה שתחליט זה מקובל עלי" או "מה שבא לך" או "מה שנראה לך" אז אתה בעצם שותל לו במוח מחשבה "מה שתרצה זה בסדר" כאילו גם אם לא עשית פה תהליך סיבתי של חשיבה כשאתה אומר לו "תעשה מה שנראה לך נכון" אתה בעצם אומר לו "תראה זה מקובל עלי מה שתחליט אבל בתנאי שבדקת שזה נכון" כי המילה תחליט אם אתה עושה את מה שנראה לך נכון אז החלטת משהו אבל אם החלטת משהו זה לא בהכרח שעשית את מה שנראה לך נכון יכול להיות שעשית מה שבא לך.

במילה "תחליט" אפשר לפרש באופן אקראי ואפשר לפרש סיבתי המילה "תעשה את מה שנראה לך הגיוני" זה יותר סיבתי פחות אקראי ולכן אם מישהו שואל אותך "תגיד לי מה אתה רוצה שאני אעשה" ואתה רוצה שהוא יחשוב בהיגיון אז אל תגיד לו "מה שתחליט זה בסדר" תגיד לו "תקשיב מה שנראה לך הגיוני זה בסדר" או מה שתחשוב בהיגיון שזה הגיוני זה בסדר" שזה כמו להגיד לו "אני סומך עליך אבל אני רוצה שתחשוב בהיגיון" ואם אתה תגיד לו "תעשה את מה שבא לך מה שתחליט" אז הוא אומר "וואלה אני יכול משהו שבא לי זה לא חייב דווקא להפעיל את השכל".

הבנו זאת הייתה דוגמה קטנה לשימוש במילים, עכשיו ניתן עוד דוגמה עכשיו אם אתה אומר למישהו נגיד "בוא נעשה ככה וככה אבל אם אני אתחרט אז ככה וככה" או "אם אני אשנה את דעתי אז ככה וככה" אם אתה מתחרט ואתה משנה את דעתך זה אותו דבר נכון אם אתה אומר משהו ואז אתה מתחרט, אם אתה אומר משהו אומר "שלום אני רוצה לאכול x" ואז אתה אומר "אופס התחרטתי אני משנה את דעתי אני רוצה לאכול y" שינית את דעתך התחרטת זה אותו דבר.

ש: זה לא אותו דבר.

אליעד: למה זה לא אותו דבר כן למה זה לא אותו דבר.

ש: כי בשבילי יש בפנים איזשהן רגשות שליליות מבחינתי.

אליעד: נכון אז מה האמת אז האמת היא שלהתחרט במילה להתחרט יש תוספת רגשית כשאתה אומר למישהו "אם אני אתחרט" אתה שותל לו במוח מחשבה שאתה עשית משהו לא תקין חרטה זה על משהו לא תקין אם לדוגמה נגיד עכשיו אומרים "ירד גשם" ואתה לוקח מטריה עד כאן זה בסדר בסדר ואז פתאום נהיית שמש אז אתה אומר "וואלה עכשיו אני רוצה לא לקחת מטריה הכל בסדר" אבל להתחרט זה כמו להגיד עשיתי טעות להתחרט זה כמו להגיד עשיתי טעות למה אתה מתחרט זאת אומרת שמראש היית צריך לקבל החלטה אחרת.

כשבן אדם משנה את דעתו הוא אומר "תקשיב הסיטואציה השתנתה לכן שיניתי את דעתי" אבל כשאתה מתחרט זה כאילו "יש לך רגשות חרטה למה קודם לא קיבלת החלטה נכונה ואז כשאתה אומר "רגע אני מתחרט" אתה בעצם שותל מחשבה שאתה לא מספיק בסדר. עכשיו אותו דבר גם הפוך אתה יכול להגיד למישהו אם תתחרט או אם תשנה את דעתך לשנות את דעתך זה כאילו יותר לגיטימי כי שינית את דעתך זאת זכותך לשנות את דעתך להתחרט זה חרטה זה "אתה לא בסדר אתה קיבלת החלטה לא נכונה מראש", בקיצור זאת הייתה עוד דוגמה למשמעות שככה מעבירים מסרים בתת מודע באמצעות רק החלפת מילה.