האם בחירה חופשית באמת טובה לך?

אליעד כהן מסביר שהנושא של בחירה חופשית הוא מורכב. כשלאדם יש אפשרויות רבות לבחירה, זה יכול להיות גם טוב וגם רע. מצד אחד, זה טוב שיש אפשרות בחירה מכיוון שהאדם מרגיש חופש, יכולות מגוונות, ותחושת שליטה על המציאות. מצד שני, הרבה אפשרויות בחירה גורמות לתחושה של חוסר סיפוק, כי בכל אפשרות יש גם חסרונות, וכאשר יש יותר אפשרויות, כך מתחדדים ההבדלים והחסרונות בולטים יותר.

למה כשיש לך יותר אפשרויות אתה יותר סובל?

ככל שהאפשרויות רבות ומגוונות יותר, כך מתעוררת התחושה של FOMO (פחד מהחמצה). לדוגמה, כשאדם צריך לבחור בין כמה חולצות, כאשר כל חולצה שונה במשהו קטן, בכל בחירה שהוא יעשה הוא יחוש החמצה של היתרונות של החולצות האחרות. יוצא מכך שאף בחירה אינה מושלמת, מה שגורם לתסכול פנימי. ככל שיש יותר אפשרויות עם יתרונות וחסרונות שונים, כך האדם מתקשה יותר להגיע להחלטה שלמה ומספקת באמת.

האם בחירה היא בעצם בחירה בין חסרונות?

אליעד מדגים את הרעיון דרך דוגמת בחירת כלא. נניח שאדם חייב לבחור בכלא אחד מתוך כמה בתי כלא שונים. מצד אחד, זה טוב שנותנים לו לבחור, כי יש תחושת שליטה, אך בפועל הבחירה היא בין חסרונות שונים. אין באמת בחירה של דבר מושלם, אלא בחירה של הרע במיעוטו. כל בחירה היא למעשה בחירה באוסף חסרונות, ולא בחירה באוסף מושלם של יתרונות. כך יוצא שכל החלטה היא פשרה.

האם קיימת בחירה שלמה ללא חסרונות?

המצב האידיאלי שאליו יש לשאוף, לפי אליעד, הוא מצב שבו אין חסרונות. אבל הוא מדגיש שכל זמן שהאדם לא מצליח להגיע להבנה פנימית עמוקה שגורמת לו לראות כל אפשרות כשלמה לחלוטין, אז בהכרח הוא יחווה סבל מחוסר שלמות. אם האדם יגיע למצב בו כל אפשרות נתפסת אצלו כמושלמת, אז ממילא לא יהיה משנה לו מה יבחר, כי הוא יחוש שלמות בכל מצב.

איך להתמודד עם חסרונות ולבחור מתוך שלמות?

הדרך שאליעד מציע להתמודדות עם המצב של חוסר השלמות היא לנסות לתקוף את החסרונות של כל אפשרות בנפרד, ולהבין האם החסרונות האלה אמיתיים, או האם אפשר לראות אותם אחרת כך שלא ייתפסו כחסרונות. המטרה היא לראות את הדברים באופן כזה שלא מזהים בהם שום חיסרון, ואז לא משנה מה ייבחר - הוא ייראה שלם לחלוטין. ההחלטה במצב כזה נעשית מתוך תחושת שלמות ולא מתוך התפשרות.

מדוע הרבה אפשרויות הן לא תמיד יותר טוב?

אליעד מדגיש שדווקא האפשרות לבחור יותר דברים יכולה להחמיר את תחושת הסבל הפנימי. למשל, כשיש לאדם יותר כסף, הוא חושב שיש לו יותר בחירה, והוא יכול לבחור בכל דבר שהוא רוצה. אבל למעשה, כמות האפשרויות הזאת רק מחדדת את החיסרון שהוא אינו יכול לבחור את הכל יחד. אם לדוגמה הוא רוצה לאכול גם שוקולד וגם סטייק, למרות ששניהם טובים בנפרד, כשיאכל אותם ביחד הם לא יהיו מושלמים כפי שהם בנפרד, והבחירה באחד מהם תמיד תגרום לתחושת החמצה מסוימת. יוצא שבחירה רבה מידי למעשה גורמת לסבל נוסף.

כיצד לראות את השלמות בכל בחירה?

הדרך הנכונה, לפי אליעד, היא לשאוף לראות את השלמות של כל אפשרות. כאשר האדם מגיע להבנה פנימית עמוקה שכל אפשרות היא מושלמת בדיוק כפי שהיא, אז הוא מפסיק לראות חסרונות. במצב כזה, תחושת ההחמצה נעלמת. הוא כבר לא סובל משום בחירה שעושה, כי כל בחירה שלו היא בחירה מושלמת עבורו. אליעד מציין שזהו תהליך מחשבתי שבו האדם מוודא שאין אצלו תפיסה של חיסרון, ורק אז באמת הוא חופשי לבחור ולהרגיש טוב לחלוטין.

האם אפשר להימנע לגמרי מתחושת ההחמצה?

אליעד מסכם שכל עוד האדם תופס את עצמו במצב של חסרונות, כל בחירה שהוא יעשה תהיה בעייתית. אבל כשהוא מגיע להבנה שהכל שלם ומושלם כפי שהוא, לא משנה מה הוא יבחר, אין לו תחושת החמצה ואין לו תחושת תסכול. הוא נמצא במצב שבו הבחירה החופשית הופכת לדבר חיובי בלבד ולא מלווה ברגשות שליליים. הוא חווה שלמות פנימית אמיתית, לא בגלל האפשרויות עצמן, אלא בגלל הדרך שבה הוא תופס אותן.