1:00:28קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, קבלת החלטות במשא ומתן, לקבל החלטות בתנאי חוסר וודאות, שוק ההון, להשקיע בבורסה, לקיחת סיכונים, תהליך קבלת החלטות, פוסט טראומה, פחד
מדוע אנשים מתקשים לקבל החלטות בתנאי אי וודאות?
אליעד כהן מסביר בהרצאתו כיצד אנשים מתמודדים עם קבלת החלטות במצבים של אי וודאות, ולמה הם מתקשים לפעול באופן מקסימלי בהתאם לרווח האפשרי, ומדגים זאת בדוגמה של השקעה בשוק ההון.
האם רובוט היה פועל אחרת מאדם בקבלת החלטות?
אליעד מציג שאלה מהותית: אם לאדם יש אסטרטגיה או שיטה להשקעה שהיא רווחית ב - 97% מהמקרים, מדוע הוא עדיין לא משקיע את כל כספו לפי שיטה זו? התשובה האוטומטית של אנשים היא שהם לא משקיעים את כל כספם בגלל החשש להפסיד ב - 3% מהמקרים שבהם השיטה לא מצליחה. אנשים מאמינים שאם היו רובוטים ללא רגשות וללא פחד, הם היו פועלים אחרת ומשקיעים הרבה יותר. אליעד מאתגר את הטענה הזו ומסביר שההבדל בין האדם לבין הרובוט הוא לא בהכרח רגשי, אלא נובע מחוסר הבנה עמוקה של מנגנון קבלת ההחלטות עצמו.
מה באמת עוצר אנשים מלמקסם את ההשקעה שלהם?
אליעד מסביר לעומק את ההבדל בין "לקחת סיכון" לבין "פחד מסיכון". אנשים לא משקיעים את הסכומים הגבוהים למרות הוודאות הגבוהה (97% הצלחה), כי הם מתמקדים ב - 3% שבהם עלולים להפסיד. הם חווים את ההפסד הבודד כבלתי נסבל. הם חוששים אפילו מהפסד אחד, וזאת למרות שבסך הכולל (לטווח הארוך) הם ירוויחו הרבה.
כאן אליעד נותן דוגמה מוחשית: אם אדם רוכש מוצרים יקרים לבית, הוא מוכן להוציא את הכסף מידית, אף שאולי בעתיד המוצרים ייפגעו או יאבדו את ערכם. אבל כאשר אותו אדם צריך להשקיע בשוק ההון, הוא חושש להפסיד כסף מיידית, אפילו שהסיכוי שההשקעה תצליח גבוה מאוד. הסיבה לפחד הזה היא שההפסד בשוק ההון מורגש באופן הרבה יותר ישיר ומיידי, ולכן גורם לאדם לשיתוק בפעולה.
האם הפחד הוא באמת לא רציונלי?
אליעד כהן מראה שהפחד אינו נובע רק מרגש לא רציונלי. כל פחד, לדבריו, הוא תוצר של תהליך שכלי שבו האדם מעריך את ההסתברות להפסד מול רווח אפשרי. אם לאדם היה ביטחון מוחלט שההשקעה תצליח גם בעתיד, הוא היה משקיע הכל. הבעיה היא שיש ספק: אולי הנתונים הסטטיסטיים שהצליחו בעבר לא ישחזרו את עצמם בעתיד, ואולי הוא בדיוק ייפול על אותם 3% יוצאי דופן. הפחד הוא למעשה תגובה הגיונית לספק זה.
כיצד מתמודדים עם הספק לגבי העתיד?
כדי להתמודד עם הספק הזה, אליעד ממליץ לאדם לבחון מחדש את כל הנתונים שלו בצורה מאוד עמוקה ויסודית. עליו לשאול את עצמו האם הסטטיסטיקה של 97% הצלחה היא מקרית, או שהיא נובעת מחוקיות עמוקה וברורה. הוא נותן דוגמה של תהליך השקעה סטטיסטי, בו הובן מדוע ב - 97% מהמקרים השיטה מצליחה, אבל לא הובן למה ב - 3% היא נכשלת. כדי להיפטר מהספק, על האדם לחפש ולהבין בצורה יסודית את הסיבות לכך שהשיטה עובדת ברוב המקרים ולמה היא נכשלת במיעוטם. רק כאשר יבין באופן מלא את שני הצדדים, הוא יוכל לקבל החלטה אמיצה ומלאה יותר.
האם באמת יש הבדל בין הרובוט לבין האדם בקבלת החלטות?
אליעד מדגיש כי רובוט, ללא פחד מרגשות, לא בהכרח יקבל החלטה שונה מאדם אם שניהם פועלים לפי אותם נתונים. אם לרובוט יש בדיוק את אותם הנתונים שיש לאדם, הוא גם כן יכול להחליט שלא להשקיע סכום גדול, לא בגלל פחד, אלא כי הנתונים מראים שהסיכון לא שווה את התועלת במצב ספציפי. הפער בין האדם לבין הרובוט נובע לעיתים מחוסר הבנה של המערכת המורכבת של הסיכוי והסיכון, ולא מרגש בלבד.
איך להרגיש שלמים עם ההחלטה שמתקבלת?
הנקודה המרכזית של אליעד היא שהאדם צריך להרגיש שלם עם ההחלטה שהוא מקבל. אם אדם מרגיש שהוא היה יכול לפעול אחרת, והוא לא שלם עם ההחלטה שלו, עליו להבין מדוע הוא אינו שלם. או שהוא יבין שהוא צריך לפעול אחרת ואז יפעל אחרת, או שהוא יבין שההחלטה שהוא קיבל היא הטובה ביותר האפשרית. בשני המקרים האדם ירגיש שלם יותר עם עצמו.
אליעד מסכם כי כל החלטה צריכה להיבחן באופן שכלי ורציונלי. כאשר האדם מבין בדיוק את הסיבות שמאחורי הפחד שלו או מאחורי הספק שלו, הוא יכול לקבל החלטות טובות יותר ומדויקות יותר עבורו.
אליעד כהן מסביר בהרצאתו כיצד אנשים מתמודדים עם קבלת החלטות במצבים של אי וודאות, ולמה הם מתקשים לפעול באופן מקסימלי בהתאם לרווח האפשרי, ומדגים זאת בדוגמה של השקעה בשוק ההון.
האם רובוט היה פועל אחרת מאדם בקבלת החלטות?
אליעד מציג שאלה מהותית: אם לאדם יש אסטרטגיה או שיטה להשקעה שהיא רווחית ב - 97% מהמקרים, מדוע הוא עדיין לא משקיע את כל כספו לפי שיטה זו? התשובה האוטומטית של אנשים היא שהם לא משקיעים את כל כספם בגלל החשש להפסיד ב - 3% מהמקרים שבהם השיטה לא מצליחה. אנשים מאמינים שאם היו רובוטים ללא רגשות וללא פחד, הם היו פועלים אחרת ומשקיעים הרבה יותר. אליעד מאתגר את הטענה הזו ומסביר שההבדל בין האדם לבין הרובוט הוא לא בהכרח רגשי, אלא נובע מחוסר הבנה עמוקה של מנגנון קבלת ההחלטות עצמו.
מה באמת עוצר אנשים מלמקסם את ההשקעה שלהם?
אליעד מסביר לעומק את ההבדל בין "לקחת סיכון" לבין "פחד מסיכון". אנשים לא משקיעים את הסכומים הגבוהים למרות הוודאות הגבוהה (97% הצלחה), כי הם מתמקדים ב - 3% שבהם עלולים להפסיד. הם חווים את ההפסד הבודד כבלתי נסבל. הם חוששים אפילו מהפסד אחד, וזאת למרות שבסך הכולל (לטווח הארוך) הם ירוויחו הרבה.
כאן אליעד נותן דוגמה מוחשית: אם אדם רוכש מוצרים יקרים לבית, הוא מוכן להוציא את הכסף מידית, אף שאולי בעתיד המוצרים ייפגעו או יאבדו את ערכם. אבל כאשר אותו אדם צריך להשקיע בשוק ההון, הוא חושש להפסיד כסף מיידית, אפילו שהסיכוי שההשקעה תצליח גבוה מאוד. הסיבה לפחד הזה היא שההפסד בשוק ההון מורגש באופן הרבה יותר ישיר ומיידי, ולכן גורם לאדם לשיתוק בפעולה.
האם הפחד הוא באמת לא רציונלי?
אליעד כהן מראה שהפחד אינו נובע רק מרגש לא רציונלי. כל פחד, לדבריו, הוא תוצר של תהליך שכלי שבו האדם מעריך את ההסתברות להפסד מול רווח אפשרי. אם לאדם היה ביטחון מוחלט שההשקעה תצליח גם בעתיד, הוא היה משקיע הכל. הבעיה היא שיש ספק: אולי הנתונים הסטטיסטיים שהצליחו בעבר לא ישחזרו את עצמם בעתיד, ואולי הוא בדיוק ייפול על אותם 3% יוצאי דופן. הפחד הוא למעשה תגובה הגיונית לספק זה.
כיצד מתמודדים עם הספק לגבי העתיד?
כדי להתמודד עם הספק הזה, אליעד ממליץ לאדם לבחון מחדש את כל הנתונים שלו בצורה מאוד עמוקה ויסודית. עליו לשאול את עצמו האם הסטטיסטיקה של 97% הצלחה היא מקרית, או שהיא נובעת מחוקיות עמוקה וברורה. הוא נותן דוגמה של תהליך השקעה סטטיסטי, בו הובן מדוע ב - 97% מהמקרים השיטה מצליחה, אבל לא הובן למה ב - 3% היא נכשלת. כדי להיפטר מהספק, על האדם לחפש ולהבין בצורה יסודית את הסיבות לכך שהשיטה עובדת ברוב המקרים ולמה היא נכשלת במיעוטם. רק כאשר יבין באופן מלא את שני הצדדים, הוא יוכל לקבל החלטה אמיצה ומלאה יותר.
האם באמת יש הבדל בין הרובוט לבין האדם בקבלת החלטות?
אליעד מדגיש כי רובוט, ללא פחד מרגשות, לא בהכרח יקבל החלטה שונה מאדם אם שניהם פועלים לפי אותם נתונים. אם לרובוט יש בדיוק את אותם הנתונים שיש לאדם, הוא גם כן יכול להחליט שלא להשקיע סכום גדול, לא בגלל פחד, אלא כי הנתונים מראים שהסיכון לא שווה את התועלת במצב ספציפי. הפער בין האדם לבין הרובוט נובע לעיתים מחוסר הבנה של המערכת המורכבת של הסיכוי והסיכון, ולא מרגש בלבד.
איך להרגיש שלמים עם ההחלטה שמתקבלת?
הנקודה המרכזית של אליעד היא שהאדם צריך להרגיש שלם עם ההחלטה שהוא מקבל. אם אדם מרגיש שהוא היה יכול לפעול אחרת, והוא לא שלם עם ההחלטה שלו, עליו להבין מדוע הוא אינו שלם. או שהוא יבין שהוא צריך לפעול אחרת ואז יפעל אחרת, או שהוא יבין שההחלטה שהוא קיבל היא הטובה ביותר האפשרית. בשני המקרים האדם ירגיש שלם יותר עם עצמו.
אליעד מסכם כי כל החלטה צריכה להיבחן באופן שכלי ורציונלי. כאשר האדם מבין בדיוק את הסיבות שמאחורי הפחד שלו או מאחורי הספק שלו, הוא יכול לקבל החלטות טובות יותר ומדויקות יותר עבורו.
- איך לקבל החלטות בתנאי אי וודאות?
- כיצד להתמודד עם פחד מהפסדים?
- למה קשה לקחת סיכונים בהשקעות?
- מה ההבדל בין החלטה אנושית להחלטת רובוט?
- איך להתגבר על ספק בקבלת החלטות?
- מדוע אנשים חוששים להפסיד כסף בבורסה?